תיקון בנושא עסקאות מתמשכות - מחייב עוסק לנתק את הצרכן מעסקה לקבלת שירות מתמשך, אם הצרכן הודיע על רצונו לבטל את העסקה
אחריות ושירות אחרי מכירה - "חוק הטכנאים"
נכנס לתוקף לפני כמה שבועות
ב- 1 בינואר 2009 יכנסו לתוקף תקנות הגנת הצרכן בעניין חובת עוסק להציג, פרט למחירו הכולל של מוצר, גם את מחירו ליחידת מידה
הגנת הצרכן – עסקה לתקופה קצובה
ב- 10 בינואר 2009 יכנס לתוקפו תיקון לחוק הגנת הצרכן הדן ב - "עסקה לתקופה קצובה" ואשר היה פרי יוזמה של ח"כ אורית נוקד . התיקון אינו דן בעסקאות חד פעמיות אלא בעסקאות מתמשכות וכאלה שיש להן מועד סיום. עסקה לתקופה קצובה הינה אחת מאלה :
- התקשרות בחוזה למתן שירות מתמשך לתקופה מסוימת למשל, 12 חודשים או כל תקופה מסוימת אחרת.
- כאשר בתקופה מסוימת ניתן השירות במחיר זול יותר למשל, עסקה לתקופה של 12 חודשים או כל תקופה מסוימת אחרת או עסקה לתקופה בלתי קצובה שבחודשיים הראשונים שלה ניתן השירות במחיר זול יותר.
- עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שמחיר העסקה האחת משפיע על העסקה השנייה לתקופה מסוימת. למשל רכישת פלאפון ב – 36 תשלומים חודשיים כך שבתקופה זו ניתנת הנחה על מחיר השירות.
התיקון לחוק קובע שני עקרונות מרכזיים –
- בתום העסקה הקצובה, אם העוסק רוצה להאריך את העסקה עם הצרכן, הוא חייב לקבל את הסכמתו המפורשת ואסור לו להאריך את החוזה באופן אוטומאטי.
- העוסק מחויב להודיע לצרכן בין 60 יום ל – 30 יום לפני תום העסקה הקצובה, על מועד סיום העסקה.
לעיקרון הראשון נקבעו כמה חריגים המאופיינים בכך שמדובר בשירותים אשר נחשבים לחיוניים:
- שירותי טלפון ופלאפון בסיסיים (הכוונה לשירות שיחה בלבד ואינו כולל שירותים נלווים כגון תא קולי וכו')
- שירות להספקת גז
- שירותי רפואה דחופה כגון לחצני מצוקה ושירותים שנותנות חברות כמו שח"ל ונטל"י.
המשמעות של החריגים לעקרון הראשון היא שניתן להאריך את העסקה באופן אוטומאטי. חובת ההודעה על מועד סיום העסקה עומדת בעינה ובנוסף על העוסק להודיע לצרכן שהעסקה תוארך באופן אוטומאטי, אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה וכן על זכות הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.
כמו כן, נקבע חריג גם לחובת ההודעה כאמור מקום בו מועד סיום העסקה חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות וכאשר הצרכן רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.
הסנקציה על הפרת ההוראות שלעיל הוא זכות הצרכן להגיש לבית המשפט תביעה לפיצוי לדוגמה, שהינו פיצוי עונשי שאינו מתחשב בגובה הנזק ומטרתו להרתיע ולהעניש ועל כן הוא יכול להיות בסכום גבוה יותר כפי פסיקת בית המשפט.
הגנת הצרכן – עסקאות מתמשכות
תיקון נוסף לחוק הגנת הצרכן אשר נכנס לתוקף ב – 10 לאוקטובר 2008 דן בחובות גילוי בעסקאות מתמשכות ואפשרות הצרכן לבטל עסקאות. התיקון שהוצע על ידי ח"כ גלעד ארדן, מחייב כי בכל עסקה מתמשכת העוסק יגלה פרטים מהותיים לעסקה בין אם בחוזה ובין אם במסמך בכתב. בין היתר על העוסק לגלות לצרכן פרטים בדבר זכותו לבטל את העסקה ודרכי ביטולה, פירוט התשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם וכן הכתובת, מס' טלפון וכו' שבאמצעותם ניתן למסור הודעת ביטול.
התיקון לחוק קובע שניתן לבטל עסקה בכל דרך, הן בהודעה בע"פ והן בהודעה בכתב. החידוש הוא שהחוק קובע שהחוזה יסתיים בתוך 3 ימי עסקים מיום הודעת הביטול ואם הודעת הביטול נמסרה בדואר רשום, תוך שישה ימי עסקים מיום המשלוח. המשמעות היא שמרגע זה אסור לעוסק להמשיך ולחייב את הצרכן בתשלומים בגין העסקה.
הפרת הוראה זו מזכה את הצרכן להגיש תביעה לפיצוי לדוגמה כאמור לעיל.
הגנת הצרכן – אחריות ושירות אחרי מכירה - "חוק הטכנאים"
תיקון נוסף לחוק שהיה פרי יוזמתו של ח"כ גלעד ארדן, קיבל את הכינוי "חוק הטכנאים" ונכנס לתוקף לפני כמה שבועות, עוסק במקרה בו נדרש, לאחר מכירה של טובין, ביקור טכנאי במענו של הצרכן. התיקון לחוק אמור לחול בשלושה מקרים :
- בתקופת האחריות שלאחר מכירה, כלומר שנה אחת לאחר רכישת מוצר חשמלי ואלקטרוני שערכו עולה על 150 ₪
- בעסקה לקבלת שירות, שבה קבלת השירות מותנית בתקינות טובין שאצל הצרכן, למשל תקינות ממיר בעסקה לקבלת שירות כבלי
- בעסקה לקבלת שירות שקבע השר (טרם נקבע).
החוק קובע כי אם נדרש ביקור טכנאי כאמור חובה היא לתאם עם הצרכן את המועד והשעה וזמן המתנה לא תעלה על שעתיים. נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור ובלבד שגם כאן זמן ההמתנה של הצרכן במענו, לא תעלה על שעתיים. נותן השירות רשאי להודיע לא יאוחר מהשעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית ביקור הטכנאי.
הפרת הוראה זו מזכה את הצרכן בפיצוי ללא הוכחת נזק :
א. תואם מועד וחלפו 4 שעות ממועד זה – 300 ₪
ב. תואם מועד וחלפו 5 שעות – 600 ₪
ג. נותן השירות יכול להציע לצרכן במקום הפיצוי האמור, פיצוי בשווה כסף והצרכן רשאי לבחור ביניהם.
הגנת הצרכן – מחיר ליחידת מידה
ביום 1 בינואר 2009 יכנסו לתוקף תקנות הגנת הצרכן בעניין חובת עוסק להציג, פרט למחירו הכולל של מוצר, גם את מחירו ליחידת מידה, כלומר מחיר ל – 1 ק"ג, 1 ליטר, 1 מטר ו – 1 מ"ר. המטרה היא גילוי לצרכן באשר למחירו האמיתי של כל מוצר ואפשרותו להשוות בין מחירים של מוצרים.
כאשר מדובר במחיר מוצרי מזון ארוזים או מוצרי קוסמטיקה שמשקלם או נפחם קטן מ -1 ק"ג או 1 ליטר יהיה המחיר ליחידת מידה של 100 גרם או 100 מיליליטר.
מחיר ליחידת מידה יכול שיסומן על גבי המדף ואין חובה שיסומן דווקא על גבי המוצר.
תקנות אלה אמורות לחול רק על חנויות ששטח הרצפה שלהן גדול מ – 100 מ"ר וכן על הצגת מחיר באינטרנט למשל.
תקנות אלה לא יחולו על:
- טובין המוצגים בחלון ראווה
- טובין מסוגים שונים הנמכרים באריזה אחת
- טובין שנמכרים מתוך מכונות אוטומאטיות
- טובין שמחירם ליחידת מידה קטן מ – 10 אג'
- סיגריות, יין, תרופות ותוספי תזונה, לחם לא ארוז לסוגיו, איפור
- טובין שמשקלם או נפחם 100 גרם או פחות או 100 מיליליטר או פחות ובלבד שאינם מיוצרים במשקלים או בנפחים שונים.