מדינת ישראל                                                                                           מינהל תכנון

    משרד התעשייה המסחר והתעסוקה                                                                     מחקר וכלכלה

____________________________________________________________________                                                                                               ז'    באדר       תשס"ו

07   במרץ        2006

 

עבודה בהתנדבות -  נשים לעומת גברים.(7.3)

 

פעילות התנדבותית מוגדרת ע"י הלמ"ס כ"עזרה ללא תשלום" לאוכלוסיות כמו: זקנים, ילדים וכד'. הפעילות יכולה להיעשות באופן פרטי או במסגרת של ארגון או תנועה כמו שלמשל: ויצ"ו, המשמר האזרחי, ועד הורים. הגדרה זו  אינה כוללת מתן  תרומות ועזרה לבן משפחה או לחברים.

 

ירידת חלקה של המדינה באספקת שירותים תוך עלייה בחלקם של ארגוני המגזר השלישי וארגונים לא ממשלתיים הנעזרים בעבודת מתנדבים למילוי צרכים שונים של אוכלוסיות שונות הולכת ומתחזקת,  והצורך במעורבות מתנדבים בתחומי חיים שונים נעשה מרכזי יותר ויותר.

על רקע זה, הנתונים בהמשך מציגים את שעורי התנדבות בקרב נשים לעומת גברים שלנת 2003. הנתונים הופקו ועובדו מהסקר החברתי של הלמ"ס ע"י מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד  בתמ"ת.

 

קרוב ל- 650 אלף ישראלים בוגרים  (20+) עסקו בהתנדבות בשנת 2003 ושיעורם הגיע  לכ-  15.7% מסך האוכלוסייה הבוגרת  בישראל.  כ- 48% מהמתנדבים עשו את עבודת ההתנדבות שלהם במסגרות ארגוניות שונות כמו למשל: מגן דוד אדום, יד שרה, ועד שכונה וכד', כ- 39% עשו זאת באופן פרטי (לדוגמא: בתחום עזרה לתלמידים)  והאחרים 13.5% שילבו את התנדבותם במסגרת ארגונית לצד התנדבות  באופן פרטי .

 

מתוך סך המתנדבים הגיע חלקן  של הנשים המתנדבות לכ- 42% (לעומת 58% של גברים מכלל המתנדבים). שיעור ההתנדבות של נשים מתוך סך קבוצת הנשים הישראליות נמוך באופן משמעותי משיעור ההתנדבות של גברים, 12.7% ו- 18.9% בהתאמה.

בנוסף לשיעור ההתנדבות הנמוך של הנשים נמצא שבממוצע לחודש הן מקצות פחות זמן לנושא ההתנדבות: כ- 10 שעות בממוצע בהשוואה לכ- 11 שעות בהתאמה.  

 

פערים מגדריים אלו בשעורי ההתנדבות לא היו צפויים מלכתחילה, שכן ניתן היה לצפות שבגלל התקבעות העיסוק בהתנדבות מזה שנים, כעיסוק פילנטרופי של נשים, בעיקר משכבות  מבוססות, שעסקו בעזרה בהתנדבות לחולים ולעניים, יהיו  שעורי התנדבות גבוהים יותר בקרב נשים, ולא כן.

ניתן  להסביר הבדלים מגדריים אלו בהתייחס למהותה של עבודה בהתנדבות שהיא כאמור,  עבודה וולונטרית שאין עמה שכר. מכאן סביר כי מי שעתותיו בידי, מי שמבוסס  כלכלית ואמון על ערכי עזרה לזולת יטה להשתתף בפעילות כזו. 

על רקע זה, ניתן להבין ולהציע מספר הסברים עיקריים להיקף התנדבות נשים ולפערי ההתנדבות בין נשים לגברים:

א.הבדלים סוציו דמוגרפיים:

1. מצב משפחתי: מכיוון שנשים נשואות הן הנושאות בעיקר בנטל העזרה והטיפול במשק הבית   (ילדים צעירים, הורים מבוגרים), הן פחות פנויות לעזרה בהתנדבות מחוץ למשפחה. עליית שיעורי ההשתתפות של נשים במהלך השנים צמצמה עוד יותר את היצע השעות שלהם לפעילויות של מחוץ לעבודת שוק ומשק הבית.

ואכן הנתונים מורים כי  כמעט ואין הבדלים בשיעורי המתנדבים בין גברים לנשים בקרב רווקים (16% מהגברים ומהנשים כאחד), אך לעומת זאת, בקרב הנשואים קיים הבדל ניכר: 19% מהגברים הנשואים עסקו בפעילות התנדבותית, לעומת 12% מהנשים הנשואות.

2. לאום ודתיות: קיימת שונות מגדרית בשיעורי ההתנדבות  בקרב בני דתות שונות: שעורם של יהודים שעסקו בפעילות התנדבותית הוא כפול מזה של הערבים % 18.0 לעומת 9.1% בהתאמה.. עיקר הפער נובע מהבדלים בשיעורי ההתנדבות בקבוצת הנשים. שיעור ההתנדבות בקרב הערביות עמד על כ- 4% בהשוואה ל- 15% בקרב יהודיות ותיקות, פער של כמעט פי ארבע.

ההבדל בין שיעורי ההתנדבות   בין הגברים הערבים לגברים יהודים ותיקים הרבה יותר מצומצם 14.1% ו- 21.3% בהתאמה, פער של 1.5. נראה שעבודת התנדבות מחוץ לבית אינה רווחת בקרב נשים ערביות בגלל מגבלות מסורת ודת המייחדות את  עיסוקן העיקרי של הנשים לעבודות בתוך הבית .

בקרב היהודים, שיעור המתנדבים עולה בהתאם למידת הדתיות, והוא מגיע לרמות גבוהות  במיוחד בקרב אוכלוסיית החרדים.  מתוך כלל הנשים, שעור ההתנדבות  הגבוה ביותר נרשם בקרב נשים חרדיות 26.8% , אך הוא עדיין נמוך משיעור המתנדבים הגברים החרדים העומד על 39.6%.

נראה שלמרות נטל הטיפול במשפחה ובמשק הבית, מוצאות נשים אלו את הזמן ל"מעשים טובים" להתנדבות ולסיוע לזולת. ראוי לציון כי חלק הארי בהתנדבותן (49% מכלל התנדבות נשים חרדיות) מתבצע באופן פרטי, ולא במסגרות ארגוניות( שכזכור זוהו כמסגרות המקובלות  יותר לפעילות התנדבותית). פעילות התנדבותית המשוקעת עמוק בדת ובמסורת היהודית, בערכי הדאגה לחלש ולעני, מוצאת את ביטויה בקרב מגזר זה של נשים חרדיות .

 

3. ותק בארץ: בכל קבוצות הותק, גברים מתנדבים יותר מנשים, ושעורם של המתנדבים עולה ככל שעולה הותק בארץ. הפער בין שעורי ההתנדבות של נשים ותיקות לעומת עולות הוא נמוך מזה הקיים בקרב  גברים. מכיוון שהתנדבות היא עיסוק  המצריך זמן פנוי ומשאבים כלכליים, עולים אינם מתפנים לעבודה כזו –עליהם לדאוג קודם לפרנסתם ולצורכיהם הבסיסיים. יתכן  גם שההבדל מקורו   בהרגלים שנקבעו במדינות המוצא (במזרח אירופה בעיקר) שהיו אחראיות לאספקת השירותים ובשל כך לא התפתחו ארגוני מתנדבים ופעילות התנדבותית בקרב יוצאי ארצות אלו.

 

ב. מצבי תעסוקה ומצב כלכלי

הבדלים בשעורי השתתפות בכח העבודה, אחוז המובטלים והמועסקים בכל מגדר עשויים לספק הסבר משמעותי לשיעורי ההתנדבות השונים של נשים לעומת גברים.

לכאורה ניתן לסבור כי מי שיש לו יותר זמן פנוי, הן מכיוון שאינו שייך לכח העבודה והן מכיוון שאינו עובד (מובטל), סיכוייו לעסוק בעבודה בהתנדבות גבוהים ממי שעובד. מכיוון שכך, ניתן היה לצפות ששיעורים נמוכים של ההשתתפות בכח העבודה ושיעורי אבטלה גבוהים דווקא יגבירו את רצונם של הנשים להתנדב.

העובדות מלמדות על מצב הפוך שבו שיעור ההתנדבות בקרב העובדים גבוה יותר ביחס לאלו שאינם עובדים הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. 19% מהגברים העובדים ו- 14% מהנשים העובדות עוסקים בהתנדבות לעומת שיעור נמוך יחסית של  12.8% מהגברים המובטלים ו-11% מהנשים המובטלות עוסקות בעבודה התנדבותית. נראה שמובטלים מפנים את עיקר זמנם ומרצם  לחיפוש עבודה . במצבי אבטלה  קשה להתפנות לעסוק בפעילות למען הזולת, שכן קודמים לכך הדאגה לפרנסה ולמציאת מקורות הכנסה מעבודה חדשים.

הפערים המגדריים בשעורי ההתנדבות הולכים  ומתרחבים  בקרב האוכלוסייה הבוגרת  שאינה בכח העבודה: שיעור ההתנדבות של גברים שאינם בכח העבודה מגיע לכ- 20% בקירוב בעוד שבקרב הנשים הוא עומד על- 12%.  נראה שמקורם בהבדלים הגבוהים בשעורי ההתנדבות של נשים לעומת גברים בקרב חרדים וערבים שהם אוכלוסיות משמעותיות מקרב מי שאינם שייכים לכח העבודה.

 

יתכן שיש לחפש הסבר להבדל זה גם בשונות שבין עיסוקים ומשלחי יד של נשים לעומת אלו של הגברים: אולי חלקן הגבוה יחסית של י  נשים   במשלחי יד טיפוליים: עבודה סוציאלית, אחיות, עוזרות בית מסייע בהבנת חלקן היחסי הנמוך של הנשים בעבודה  בהתנדבות.

אפשר שהשילוב של טיפול בזולת במסגרות של עבודה  בשכר, ובמקביל- הטיפול והעזרה במסגרות המשפחה ומשק הבית הפרטי, אינו מותיר משאבים מרובים (פנאי ,צורך נפשי לעזור ,סבלנות לטפל) בידי הנשים לעבודת התנדבות. לעומתן, בקרב גברים ,הצורך ל"תרום" , לא נשחק עדיין, ולא מוצה  בהשוואה לנשים, ועל כן הם יותר פנויים טכנית ורגשית להתנדבות.

 

מצב כלכלי ההסברים האחרונים מתקשר לממצא לפיו  בעלי  הכנסות גבוהות  עוסקים בפעילות התנדבותית בשעורים גבוהים מבעלי הכנסות נמוכות, אך גם כאן גברים  בעלי הכנסות גבוהות (מעל 7,000 ₪) מעורבים בפעילות התנדבותית בשיעור העולה על פעילות בהתנדבות של נשים בעלות הכנסות גבוהות: 24.8% לעומת 19.1%  בהתאמה. ראוי להדגיש שהפער בשיעורי ההתנדבות בין גברים לנשים ברמות הכנסה גבוהות מצטמצם באופן משמעותי לעומת הפער הקיים  ברמות הכנסה נמוכות יותר.

 

בסיכום, למרות הניסיון והותק "ההיסטורי", של נשים  בעבודות בהתנדבות , בימינו הן נוטות להתנדב פחות מגברים בעיקר בשל העדר משאבי  זמן  ומצוי יתר ושחיקת משאבים אישיים- רגשיים בעבודה השוטפת בשכר או בטיפול והחזקה של המשפחה ומשק הבית.

שעורי ההתנדבות של אוכלוסיות בגילאי 20+ - נשים בהשוואה לגברים, 2003