- להטיל על שר התעשיה המסחר והתעסוקה ועל שר האוצר לבוא בדברים עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה ועם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים על מנת לגבש הסכם בדבר תשלום שכר לעובדים אשר נעדרו מעבודתם או שלא ביצעו את עבודתם בשטח שבו הוכרז מצב מיוחד בעורף כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן –חוק הג"א), בגין המצב הבטחוני וציות להוראות כוחות הבטחון (להלן – הצעה לתשלום שכר).
ההסכם שיגובש ייקח בחשבון, בין השאר, את החשיבות המשקית והמדינית לעידוד עובדים להגיע למקום עבודתם כשהדבר לא נמנע על ידי כוחות הבטחון.
בגיבוש ההסכם ייבחן הנטל שיוטל על הממשלה, מעסיקים ועובדים בתשלום השכר תוך התחשבות במשך תקופת החירום.
- להטיל על שר התעשיה המסחר והתעסוקה להגיש לועדת שרים לעניני חקיקה, תוך שבוע ימים, טיוטת חוק אשר תתקן את חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 באופן שיורחב ההסכם שגובש על כלל המשק.
- להטיל על שר האוצר להתקין תקנות תוך שבוע ימים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, אשר יעגנו את הנטל המוטל על המדינה בתשלום פיצוי בעד הנזק הממשי שנגרם למעסיקים עקב תשלום שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה או לא ביצעו את עבודתם בהתאם להסכם הקיבוצי בגין המצב הבטחוני בשטח בו הוכרז מצב מיוחד בעורף כמשמעותו בחוק הג"א.
רקע כללי
במהלך מלחמת לבנון השניה, נחקק חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 (להלן חוק הגנה על עובדים) הכולל שני פרקים עיקריים:
- פרק א', שהוא הסדר קבע (למעט סעיף 2(ג) שבו) , ושענינו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו עקב המצב הבטחוני;
- פרק ב', שהוא הוראת שעה, ושענינו תשלום שכר לעובד שנעדר ממקום עבודתו או לא ביצע את עבודתו במהלך תקופת מלחמת לבנון השנייה, בימים שבהם היה מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה כהגדרתו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (הוראת שעה).
לאור המצב הבטחוני באזור שדרות ועוטף-עזה שנמצא תחת מתקפת טילים רחבה, עקבית ומתמשכת, הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – חוק הג"א) בחודש מאי 2007 והתחדש הצורך להבטיח כי ישולם השכר של עובדים אשר נעדרו מעבודתם או לא ביצעו אותה בשל אותו מצב. במהלך אותה תקופה נחתם הסכם קיבוצי כללי לתשלום שכר לעובדים כאמור אשר הורחב בפרק ב1 לחוק הגנה על עובדים. פרק ב1 לחוק הגנה לעובדים הרחיב את ההסכם הקיבוצי האמור לתקופה פחותה מחודש (מ- 16.5.07 ועד 31.05.07) והותיר אפשרות לשר התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן – שר התמ"ת) להרחיב את התקופה האמורה עד לתשעים ימים עם חתימתו של הסכם קיבוצי חדש, הסכמתו של שר האוצר ואישורה של ועדה משותפת לועדות הכספים והעבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
לאור המצב הבטחוני והחלטות שר הבטחון להכריז על מצב מיוחד בעורף התחדש הצורך לבחון דרכים לפיצוי עובדים אשר נעדרו ממקום עבודתם או שלא ביצעו את עבודתם בגין המצב הבטחוני וציות להוראות הבטחון.
.