סקירה כלכלית של יחסי הסחר

 ישראל – דרום קוריאה

 

• מעודכן לנובמבר 2007

קוריאה, מהכלכלות הגדולות בעולם, ניצבת כיום במקום ה 11 בגודל התוצר, עם תוצר מקומי גולמי שעבר בשנת 2006 את סמן טריליון הדולר ואוכלוסיה של 49 מיליון אנשים. התל"ג לנפש הוא כ 17,700$ ולפי השוואת מחירים (PPP) התל"ג לנפש מגיע ל  20,440$. היצוא של קוריאה הוא כ 288 מיליארד דולר ויבוא של כ 256 ביליון דולר.

 

כלכלת קוריאה צמחה ב 2006 4.5% אחוזים, אחוז נמוך מהתחזיות הראשוניות ומעט גבוה מהשנה שעברה. בין הסיבות לגידול המתון בתמ"ג בקוריאה - ירידה משמעותית בצריכה הפרטית וירידה באמון החברות במנהיגות הכלכלית של המדינה. מצד שני, הגידול המתמשך בייצוא של קוריאה בעיקר בתחומי האלקטרוניקה וההי-טק הוא הגורם המרכזי לגידול בתמ"ג.

בשנים האחרונות נמצאת קוריאה על פרשת דרכים בכל הנוגע לענייניה הכלכליים ולכן ישנן הרבה שאלות לגבי עתידה. עם זאת, נראה שגם בעתיד תמשיך קוריאה לצמוח ולהיות יותר דומיננטית בעולם העסקים הבינ"ל.

 

התופעות המדאיגות המשפיעות על הכלכלה הקוריאנית בימים אלו:

• גילויי שחיתות רבים, הן בסקטור הממשלתי והן בקונגלומרטים הגדולים, ממשיכים להכביד על הכלכלה.
• מחירי הנדל"ן עדיין גבוהים מאד ומהווים גורם סיכון במערכת הבנקאית.
• המשבר בענף האשראי שייצר חובות גדולים אצל הצרכנים הפרטיים, ממשיך להכביד על הכלכלה .
• ממשלת קוריאה השקיעה בשנים האחרונות יותר מ 3% מהתמ"ג בטכנולוגיות מתקדמות, אך נראה שהצלחת השקעות אלו עדיין חלקית בכל הקשור ליצירת טכנולוגיות חדשות ומובילות בקוריאה. 5% מהתמ"ג מושקעים בחקלאות, אך השקעה זו אינה משדרגת את יכולתם של החקלאים להתמודד עם תחרות, אלא רק לפיצוי החקלאים. ירידת הפריון בשל העלייה התלולה של 10% בשכר העובדים. אבטלה גבוהה בקרב הצעירים, המגיעה לכ – 8% ואבטלה עוד יותר גבוהה  בקרב הנשים הצעירות, המגיעה עד 25%.

הרפורמות, שהחלו בהן בשנת 1997 לאחר המשבר הכלכלי, נעצרו בשל ההתקדמות הכלכלית של השנים האחרונות. הבעיות במערכת הפיננסית, בשקיפות כלכלית, בחוקי עבודה, בשוויון בין המינים בעבודה, ובביעור השחיתות בחברות הגדולות ובסביבה עסקית מרחיקות משקיעים זרים מקוריאה.

תחרות גוברת מצד סין על מוצרי היצוא העיקריים של קוריאה ומעבר מסיבי של ייצור מקוריאה לסין.

אוכלוסיה מזדקנת ומערכת פנסיונית בעייתית מצריכות מענה ממשלתי.

 

לעומת זאת ישנן מגמות חיוביות רבות הקשורות בעיקר לעתיד:

• המצב גיאו-פוליטי בקוריאה עדין אך משתפר, האיום גרעיני מצפון קוריאה בירידה וקיים שיתוף פעולה עם ארה"ב ועם דרום קוריאה בשיפור היחסים.
• רמת אבטלה נמוכה אצל כלל האוכלוסיה.
• צמיחה בכלכלה בעקבות שיפור שיא ברמת הייצוא של קוריאה.
• פרשיות השחיתות המתגלות מסמנות את מחויבות הממשלה לחיסול תופעה זו.
• החברות הקוריאניות מנצלות את הפוטנציאל בשוק הסיני ע"י ייצוא והעברת הייצור לסין.
• המשך ההשקעות הממשלתיות בכל התעשיות עתירות הידע.
• המשך הרפורמות הכלכליות ביתר שאת של הנשיא נו, הקשורות באופן חד ערכי להשקעות הזרות בקוריאה. על פי ההערכות צפוי הנשיא לסיים את כהונתו בדצמבר 2007.
• הצלחה מרשימה בהטמעת טכנולוגיות התקשורת המייעלות את הכלכלה הקוריאנית ותומכות בה – חדירת השימוש באינטרנט המהיר לכ 80% מהאוכלוסיה ושימוש נרחב בשרותי הדור השלישי של הרשת הסלולארית. הצלחה זו גם משדרגת את יכולת התעשייה המקומית בתחומים אלה.
• הצלחה מרשימה לחברות הקוריאניות הגדולות כמעט בכל התחומים בשנת 2006. ביחוד של הקונגלומרטים המובילים כגון סמסונג, SK, היונדאי, LG, פוסקו ואחרים.

 

השאלה בנוגע לעתידה של קוריאה היא עניין מרכזי בדיון הציבורי. בעוד שבקרב הציבור ודעת הקהל בקוריאה יש נטייה לחשוב שהמשבר של שנת 1997 עלול לחזור, דווקא המשקיפים הזרים מאמינים בכלכלה הקוריאנית.

שני גורמים מובילים שיקבעו את עתיד קוריאה – יכולתה להמשיך ברפורמות שימשכו משקיעים ואנשי עסקים וכן יכולתה להפוך לכלכלה עתירת ידע ובכך לנטרל את ה"סכנה" הסינית. בשני תחומים אלה ישנן מגמות חיוביות ארוכות טווח. בטווח הקצר ישנן בעיות מהותיות בכלכלה הקוריאנית, בעיות פוליטיות ובעיות גיאו-פוליטיות שימנעו ממנה להמשיך ולגדול בקצב מהיר.  

 

כלכלת קוריאה מאופיינת בחמישה נתונים בסיסיים:

 

1. בקוריאה יש מעט מאוד משאבים טבעיים והיא תלויה ביבוא מקורות אנרגיה וחומרי גלם לתעשייה. קוריאה היא היבואנית הרביעית בגודלה בעולם של נפט.
2.  היצוא הקוריאני מתבסס על 10 מוצרים מרכזיים  - מתכת, אוניות, מכוניות, זכרונות למחשבים, טלפונים סלולאריים, טלוויזיות ומסכים, מזגנים, בינוי פרוייקטים, תשתיות תקשורת. לכן כל הכלכלה הקוריאנית מושפעת כאשר יש תנודות באחד ממוצרים אלה. לדוגמא עליה במחירי ה- DRAM  תרמה לכלל הכלכלה הקוריאנית. עיקר היצוא -   כ 70%, הוא של מוצרי התעשייה הכבדה. 
3. שותפות הסחר של קוריאה הן סין (20%), ארה"ב (15%) ויפן (9%). מבנה זה של הסחר מצביע על תלותו של המשק הקוריאני בשווקים אלו. התנודתיות בשנים האחרונות בארה"ב, ביפן ולאחרונה בסין השפיעה על קצב הגידול של הכלכלה הקוריאנית.
4. מרכז העסקים של קוריאה הוא סיאול, הנמצאת בכמה דרגות מעל כל עיר אחרת בקוריאה. העיר משרתת 20 מיליון אנשים ונתמכת ע"י ייצור באזורים שונים של קוריאה.
5. הכלכלה הקוריאנית נשענת על מספר קונגלומרטים מצליחים ואלפי חברות הנותנות שירותים לחברות אלה (831 באופן ישיר). למרות עידוד הממשלה, לא הצליחה קוריאה לחזק את החברות הקטנות והבינוניות ולשכפל את ההצלחה של הקונגלומרטים הגדולים בשווקים הבינ"ל.  הממשל  ממשיך במדיניות שנועדה להגביל את החברות הגדולות ובכך גורם להקטנת ההשקעות שלהן הפוגעת בהתקדמות של קוריאה. (ההשקעות מופנות לשווקים בחו"ל, בעיקר לסין).

 

ארבע מגמות בולטות בכלכלה הקוריאנית:

 

השקעות ממשלתיות להשוואת התעשייה הקוריאנית למדינות ה OECD:

הממשלה הקוריאנית משקיעה בשנים האחרונות סכומי עתק כדי לקדם מספר תחומי יעד ולהביאם לרמה של מדינות ה OECD: תחום ה IT, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות סביבתיות, טכנולוגיות NANO ומחקר ופיתוח. התחום שהצליח ביותר הוא תחום ה IT והתקשורת, שבו הצליחו הקוריאנים להעפיל לשורה הראשונה של המדינות בעולם, ובמספר תחומים אף להוביל בעיקר בהטמעת הטכנולוגיות בחברה. עם זאת, במקרים רבים לא הצליחה קוריאה להוביל מבחינה טכנולוגית ולכן עדיין יש יתרון לטכנולוגיות הישראליות.

המשך הרפורמות לאחר המשבר הגדול של שנת 1997: ההתאוששות המהירה של הכלכלה הקוריאנית הורידה את לחץ הרפורמות ולכן הן מתנהלות בקצב איטי יותר משנים קודמות. הרפורמות מתמקדות בתחום הבנקאות, יחסי עבודה, הנהלת חשבונות וריכוזיות המשק בידי הקונגלומרטים הגדולים. הבעיות הבסיסיות בתחומים אלה עדיין מרחיקות משקיעים רבים מקוריאה. הממשל הנוכחי חידש את המאמצים להתקדם בכל התחומים המונעים ממשקיעים זרים להגיע לקוריאה ולהפוך אותה למרכז עסקי אזורי.

יחסי הסחר עם סין לאור הצמיחה הכלכלית בסין וכניסתה ל WTO: סין מהווה הן איום והן הזדמנות עבור הקוריאנים. מיקום מרכזי העסקים של סין כשעה טיסה מסיאול הופכים את הנעשה במדינה זו לקריטי עבור הקוריאנים.

האיום: הכלכלה הקוריאנית מבוססת על יכולת יצור מעולה ונמצאת בתחרות הולכת וגוברת מצד הסינים, בעיקר בשל עלויות היצור הנמוכות בסין. בתחומים רבים ההערכה היא שב- 8 השנים הקרובות ישוו הסינים את היכולות שלהם לאלו של קוריאה – בניית אוניות, מכוניות, נמלים, פלדה, טקסטיל וייצור זכרונות. תחומים אלה מחזיקים את הכלכלה הקוריאנית ולכן להתקדמות הסינית יכולות להיות השפעות הרסניות על קוריאה.

ההזדמנות: השוק הקוריאני מתקדם בהרבה מהשוק הסיני. בשל קרבתו לסין יש פוטנציאל גדול לקדום הסחר עם סין בעיקר ביצוא מוצרי IT ואלקטרוניקה. הממשלה הקוריאנית מנסה לפעול להגדלת הפער האיכותי בין קוריאה לסין, וכן להקים תעשיות חדשות שייפצו על התעשיות המצטמקות בשל התחרות עם סין ומעבר הייצור לשם. בשנה האחרונה גדל היצוא לסין בעשרות אחוזים, בעוד שתי היריבות של קוריאה בתחום זה - טיוואן ויפן נתקלו בקשיים.

ניתן להעריך שההתפתחויות בסין הן בעיקר הזדמנות עבור הכלכלה הקוריאנית, כיוון שכבר היום מנצלות חברות רבות בקוריאה את אפשרויות הייצור הזול בסין לטובתן ותופעה זו צפויה לגדול בשנים הקרובות. היצור הקוריאני בסין מתקיים ברובו באזור הנמצא מספר שעות נסיעה באוניה מקוריאה, אזור עם אוכלוסיה אתנית קוריאנית.

פוטנציאל גידול היצוא מקוריאה לסין הוא בתחום ה IT. הטכנולוגיה המתקדמת של קוריאה והניסיון שלה בהקמת תשתיות יתאימו לסין ולמטרותיה. כבר כיום יש לסין מאזן סחר שלילי עם קוריאה ונתונים עדכניים לשנת 2006 מראים שהיצוא לסין היה בראש יעדי הייצוא של קוריאה.

 

 

פעילות של חברות ישראליות בקוריאה

ישנו מספר קטן מאד של חברות ישראליות שפתחו סניפים מקומיים בקוריאה. רוב החברות פועלות בקוריאה דרך מפיץ מקומי. ישנן יותר מ- 700 חברות המייצאות לקוריאה בעיקר בתחום האלקטרוניקה (מכשירי מדידה וטכנולוגיות) וה- IT. שאר היצוא מתמקד ביצוא מוצרים כימיים ודשנים.

הבעיות העיקריות של החברות הישראליות:

1.       השפה מהווה מכשול לנציגי החברות הישראליות ומקשה עליהם לדעת מה נעשה בשוק ללא תיווך סוכן. לעתים אף מתעוררות בעיות עם הסוכנים בגלל פערים בשפה. כל אלה מתוספים לפערי התרבות האחרים הקיימים בין התרבות הישראלית והקוריאנית.

2.       העסקים בקוריאה מתבצעים על בסיס חברתי יותר מאשר על יכולות של מוצר זה או אחר. מכאן שחברה ישראלית המעונינת להצליח בקוריאה חייבת לחבור לאיש קשר בעל קשרים מתאימים, וכן להשקיע מאמצים ביצירת הקשרים החברתיים הדורשים זמן וכסף.

3.       במקרים רבים חוזים בקוריאה אינם מהווים את סוף המו"מ, ולכן רוב העסקאות הטובות מתבצעות על בסיס אישי ומתבססות על אמון הדדי, דבר המצריך מאמץ רב מהחברות הישראליות.

4.       בשל המחסור בטכנולוגיות בקוריאה, הקוריאנים מנסים להשיג טכנולוגיות בדרכים רבות, לרבות "גניבת" טכנולוגיות. לכן עסקאות רבות "נתקעות" בשל הדרישה של החברות הקוריאניות לקבל מידע טכנולוגי מול הימנעותן של החברות הישראליות לתת מידע זה.

 

פוטנציאל עבור חברות ישראליות

1. בעקבות מאמצי הממשלה (רפורמות, לימודי אנגלית והשקעה במו"פ) צפויה השתפרות ניכרת בשנים הבאות ביכולתן של חברות זרות לעבוד ולהצליח בקוריאה.

2. תחום ה- IT מתקדם בקצב מהיר ומדביק במהירות את היכולות של חברות ישראליות. הממשלה הקוריאנית בונה היום יכולות בתחום התקשורת שאין לאף מדינה בעולם. כניסה לשוק הקוריאני היום תקדים תחרות עם טכנולוגיות מקומיות ותשיג עמדה אסטרטגית טובה לחברות הישראליות לקראת הפיכתה של קוריאה למעצמה אזורית בתחום זה.

3. מוצרים עם ערך מוסף גבוה וכן טכנולוגיות מתקדמות מהווים תחומים פוטנציאלים ביצוא לקוריאה. החברה הקוריאנית מעונינת להשוות את מעמדה למדינות המובילות בעולם ולכן זקוקה לטכנולוגיות כדי לשדרג את התעשיות. התחומים הרלוונטיים הם – IT, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות סביבתיות ואגרו-טכנולוגיות.

4. ייצור משותף – חברות ישראליות יכולות לנצל את כושר האינטגרציה של טכנולוגיות היעיל והייחודי של קוריאה (דוגמא מצוינת לכך היא רכישת יצרן מכשירים סלולאריים מקומי ע"י חברת אמבלייז).

5. החדירה והעניין במוצרי ה IT בקוריאה, בעיקר בתחום האלחוטי ובתחום האינטרנט, יכולה לספק שוק ראשוני עבור מוצרים חדשניים בתחום זה.

6. חברות בתחום הביטחוני עשויות להרוויח מרצונה של קוריאה לשדרג את צבאה ולהפחית את תלותה בארה"ב כחלק ממדיניות הנשיא נו. צפויות השקעות רבות בתחום בשנים הקרובות.

התפתחות הסחר בסחורות ישראל -  דרום קוריאה

דרום קוריאה היא שותפת הסחר ה-  16 של ישראל.

היקף הסחר (יבוא + יצוא) של ישראל מול דרום קוריאה הסתכם בכ- 814 מיליון דולר במחצית הראשונה  של 2007, עליה של כ-  13% השוואה למחצית מקבילה אשתקד.

במחצית הראשונה של 2007 המאזן המסחרי של ישראל מול דרום קוריאה הסתכם בגרעון של כ- 67 מיליון דולר, ירידה של כ- 57% בהשוואה במחצית מקבילה אשתקד. בשנת 2006 הגידול המשמעותי ביותר ביצוא של ישראל היה לדרום קוריאה.

 

 

התפתחות הסחר בסחורות ישראל -  דרום קוריאה[1] (ללא יהלומים):

דרום קוריאה היא יעד היצוא ה- 12 של ישראל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יצוא היי טק של ישראל לדרום קוריאה:

יצוא ענף היי טק של ישראל לדרום קוריאה הסתכם במחצית הראשונה  של 2007 בכ- 271 מיליון דולר, עליה של כ- 46% לעומת מחצית מקבילה אשתקד.

בשנת 2006, חל גידול של כ- 51% ביצוא היי טק לקוריאה, הסתכם בכ- 467 מיליון דולר, כ- 73% מהיצוא (ללא יהלומים) לקוריאה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היצוא הישראלי לדרום קוריאה (ללא יהלומים)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היבוא הישראלי מדרום קוריאה (ללא יהלומים)

 

 

 

 

 

הסכמים ממשלתיים בין ישראל  וקוריאה:

 

         Scientific and Technological Agreement (Oct 1994)·

        · Cultural Agreement (Dec 1994)

         Air Transport· (Dec 1994)

         Waiver of Visa Agreement (Dec· 1994)

         Security Agreement between Defense Ministries (Sep· 1995)

         Agreement between Customs Authorities (Sep· 1996)

         Convention for the Avoidance of Double Taxation (Mar· 1997)

         MOU in the Field of Agriculture (Aug· 1997)

         MOU in the Field of Tele communication and Post (Aug· 1997)

         Cooperation in Industrial R·&D (Nov 1998)

         Protection and Encouragement of Investments (Feb· 1999)

         Economic Cooperation Agreement (August· 2000)

         R&D Agreement – KORIL-RDF – Ministry of Commerce Industry & Energy and

         Israel Ministry of Industry Trade and Labor (2001)

         Maritime agreement – (Oct· 2002)

 

הסכמים בין ארגונים

         Korea Aerospace Research Institute and· Israel Aircraft Industries (Sep 1993)

        · Korea Institute of Science and Technology and Weizmann Institute (Oct 1993)

        · Korea Institute of Energy Research and Weizmann Institute (Apr 1994)

        · Korea Israel Business Council (Oct 1995)

         Agreement between Standard Institutions (Apr· 1997)

         Kotra and· Israel Export Institute (Oct 1997)

        · Cooperation Agreement between the Israel Foreign Trade Risks Insurance corp.

            and the Korea Export Insurance Corp. (May 1999)

         Scientific and Technical/Academic Cooperation between the· Korean Rural

Development Administration the Israeli Agricultural Research Organization (September 1999)

IT security cooperation between the Korean data security· organization and Israel’s Software union (August 2000).

 

הסכמים בתהליך:

הסכם לאזור סחר חופשי בין המדינות – הצעה לדיונים על הסכם סחר חופשי הועלתה ע"י שר התמ"ת במהלך ביקורו בקוריאה בינואר 2005 בעקבות בדיקה מקצועית שמצאה שישראל תהנה מהסכם זה.

הסכם זה מומלץ בנוסף להורדת המכסים על מוצרים ישראלים, בעיקר בכדי למנוע נזקים עתידיים של הסכמי אס"ח אחרים של קוריאה וכן בכדי לתת לחברות הישראליות יתרון בפעילותן בקוריאה. בשנת 2007, ע"פ ההסכם בין המדינות, אמור שר הסחר הקוריאני להגיע לישראל ולקיים את הוועדה המעורבת הרביעית בה יעלה שוב נושא זה. השגרירות פועלת בכל הערוצים האפשריים לקידום הנושא.  עם זאת, קוריאה סיימה השנה הסכם אס" עם ארה"ב והחלה עבודה משותפת על הסכם עם הא"א ולכן נראה כי לא צפויה התקדמות מהירה בנושא זה.

הסכם תקשורת – היה אמור להחתם במסגרת ביקור שרת התקשורת מאי 2005. ההסכם נמצא במשרד החוץ הישראלי ואושר על ידם, וממתינים להזדמנות החתימה הקרובה.

הסכם בתחום איכות הסביבה – מוכנים לחתום אם נעלה תכנים קונקרטיים.

הסכם בנושא חינוך – כנ"ל.

הסכם בנושא קולנוע וטלויזיה – הקוריאנים ממתינים לטיוטא הישראלית.