ק"ת תשס"ה, 662.

חוק היטלי סחר, התשנ"א1991- 1

 

1. הגדרות (תיקון: תשס"ה)

בחוק זה -

"הוועדה" - הוועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 6;

"הממונה" - מי שהשר מינהו לפי סעיף 5;

"המנהל" - מנהל המכס ומס ערך מוסף או מי שהוא הסמיך;

"יבואן" של טובין - כהגדרת "בעל" לענין טובין שבפקודת המכס, לרבות מי שהותר לו רשימון לצריכתם של הטובין בארץ;

"ייצור" - לרבות גידול וכריה;

"יצרן" - לרבות מגדל וכריה, ולרבות מי שהחל להקים מפעל יצרני;

"מחזיק טובין" - מי שברשותו או בפיקוחו טובין המשמשים או הנועדים לשמש לו להספקה, לייצור או למתן שירותים, בין אם הוא בעל הטובין ובין אם לאו;

"מטבע חוץ" - כמשמעותו בחוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח1978-;

"עוסק" - כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו1975- (להלן - חוק מס ערך מוסף);

"ערך" -

(1) לענין טובין מיובאים - ערכם לענין מכס כמשמעותו בפקודת המכס;

(2) לענין טובין מיוצאים וטובין המוחזקים כמלאי - מחירם ממוכר מרצון לקונה מרצון בשער המפעל;

"השר", על אף האמור בכל דין, לענין פרקים ב' ו-ד' - כל שר בתחום סמכותו, ולענין שאר הוראות חוק זה - שר התעשיה והמסחר.

 

פרק ג': היטל היצף והיטל משווה (תיקון: תשס"ה3)

סימן א': הגדרות (תיקון: תשס"ה3)

 

4. הגדרות (תיקון: תשס"ה3)

בפרק זה -

"ארגון צרכנים" - כהגדרתו בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א1981-;

"הסכם ארגון הסחר העולמי" - ההסכם המקים את ארגון הסחר העולמי, כפי שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

"הסכם החקלאות" - ההסכם בדבר חקלאות, המובא כנספח A1  להסכם

ארגון הסחר העולמי;

"הסכם התמיכות" - ההסכם בדבר תמיכות ואמצעים משווים, המובא  כנספח A1 להסכם ארגון הסחר העולמי;

"טובין" - לרבות חומרי גלם ומוצרי חקלאות לא מעובדים;

"טובין דומים", לגבי טובין מיובאים - טובין הזהים מכל בחינה שהיא לטובין המיובאים, ובהעדר טובין זהים כאמור - טובין אשר אף שאינם זהים לחלוטין לטובין המיובאים הם בעלי מאפיינים הדומים להם במידה

ניכרת;

"טובין מיובאים" - טובין המיובאים לישראל שהוגשה לגביהם תלונה לפי

הוראות סעיף 21;

"יבוא בהיצף" - כמשמעותו לפי סימן ג';

"יבוא במחיר נתמך" - כמשמעותו לפי סימן ד';

"יחסים מיוחדים" - יחסים בין צדדים כמפורט להלן, ובלבד שיש יסוד סביר להניח, בנסיבות הענין, כי היחסים כאמור משפיעים על שיקוליהם העסקיים של הצדדים:

(1)  אחד מהצדדים שולט באחר, במישרין או בעקיפין;

(2)  הצדדים נשלטים בידי צד שלישי, במישרין או בעקיפין;

(3)  הצדדים שולטים יחד בצד שלישי, במישרין או בעקיפין;

לענין הגדרה זו, יראו אדם כשולט באחר כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית המאפשרת לו להגביל או לכוון את פעילותו של האחר;

"מחיר יצוא" - כמשמעותו לפי סעיף 41;

"מחיר מקובל" - כמשמעותו לפי סעיפים 10 ו13-;

"מתלונן" - מי שהגיש תלונה לפי הוראות סעיף 21;

"עלויות ייצור" - לרבות הוצאות קבועות, הוצאות משתנות והוצאות תקורה;

"ענף יצרני מקומי", לענין טובין דומים לטובין מיובאים - כלל היצרנים בישראל של הטובין הדומים או חלק מהיצרנים כאמור, שתוצרתם הכוללת מהווה שיעור ניכר מסך כל התוצרת המקומית של הטובין הדומים, והכל למעט יצרנים כמפורט להלן, אם החליט על כך הממונה לגבי חקירה מסוימת, מנימוקים שיירשמו:

(1)  יצרנים של הטובין הדומים שלהם יחסים מיוחדים עם יצואן או יבואן של הטובין המיובאים;

(2)  יצרנים של הטובין הדומים שהם גם יבואנים של הטובין המיובאים;

"צד מיודע" - כמשמעותו בסעיף 28;

"צד מעוניין" - כל אחד מאלה:

(1)  יצרן, יצואן או יבואן של טובין מיובאים, וכן ארגון שבו חברים יצרנים, יצואנים או יבואנים כאמור;

(2)  יצרן בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, וכן ארגון שבו חברים יצרנים כאמור;

(3)  רשות מוסמכת במדינה שהיא צד להליך חקירה לפי פרק זה;

"רשות מוסמכת", של מדינת חוץ - הרשות האחראית במדינת החוץ על עניני סחר חוץ;

"שיעור ההיצף" - ההפרש שבין המחיר המקובל למחיר היצוא, לאחר השוואתם לפי הוראות סעיף 15;

"שיעור התמיכה" - כמשמעותו בסעיף 18;

"תמיכה ייחודית" - כמשמעותה בסעיף 17.

סימן ב': הממונה והוועדה המייעצת (תיקון: תשס"ה3)

 

5.  הממונה (תיקון: תשס"ה3)

השר ימנה ממונה, בעל ידע ומומחיות בכלכלה ובסחר חוץ, שימלא את

התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות פרק זה.

6.  הוועדה המייעצת (תיקון: תשס"ה3)

(א)  תמונה ועדה מייעצת לשר לענין היטל היצף והיטל משווה, ואלה חבריה:

(1)  שישה נציגי ציבור ובהם שני משפטנים לפחות, שחמישה מהם ימנה השר ואחד מהם ימנה שר האוצר;

(2)  ארבעה עובדי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שימנה השר;

(3)  ארבעה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.

(ב)  לענין תלונה שענינה טובין שמצויים בתחום טיפולו של משרד ממשלתי שאינו מיוצג בוועדה, או שיש לה השלכה על נושא שבתחום טיפולו, יצורף כחבר נוסף בוועדה נציג אותו משרד, שימנה השר האחראי על המשרד.

(ג)  חברי הוועדה יהיו בעלי ידע ומומחיות בכלכלה או בסחר חוץ.

(ד)  השר ימנה מבין נציגי הציבור שהם משפטנים את יושב ראש הוועדה ואת סגנו.

(ה)  יושב ראש הוועדה ימנה מבין חברי הוועדה את מותבי הוועדה; לכל מותב ימונו שבעה חברים, ובהם אחד לפחות בעל מומחיות בסחר חוץ, ואלה הם:

(1)  יושב ראש הוועדה או סגנו, והוא יהיה יושב ראש המותב;

(2)  שני נציגי ציבור, שאחד מהם מינה שר האוצר;

(3)  שני עובדי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;

(4)  שני עובדי משרד האוצר;

ואולם לענין תלונה כאמור בסעיף קטן (ב), יצרף יושב ראש המותב, למותב, את נציג המשרד הממשלתי האמור באותו סעיף קטן.

(ו)  נעדר חבר ועדה משלוש ישיבות רצופות שאליהן זומן או ממספר ישיבות העולה על מחצית ממספר הישיבות שהתקיימו ב12- החודשים שלאחר מינויו - יחדל לכהן כחבר הוועדה.

(ז)  נתפנה מקומו של חבר הוועדה, ימונה לוועדה חבר חדש בתוך 30 ימים, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).

(ח)  ליושב ראש הוועדה, לסגנו ולנציגי הציבור האחרים בה ישולמו גמול והוצאות כפי שיקבע השר.

(ט)  הממונה ועובדי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה הכפופים לו, לא יתמנו כחברי הוועדה.

7.  דיוני הוועדה המייעצת (תיקון: תשס"ה3)

(א)  שלושה מחברי המותב ובהם יושב ראש המותב יהיו מנין חוקי בישיבות הוועדה המייעצת.

(ב)  (1)  חבר הוועדה המייעצת לא ישתתף בדיון במותב של הוועדה אם יש
       לו ענין אישי בענין הנדון לפני המותב.

(2)  חבר הוועדה המייעצת שהוא נציג ציבור לא ישתתף בדיון במותב של הוועדה, אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור חשש לניגוד ענינים עם הענין הנדון לפני המותב.

(3)  כיהן חבר הוועדה המייעצת, לפני מינויו לוועדה, כממונה, לא ישתתף בדיון במותב של הוועדה לגבי תלונה שהיתה בטיפולו כממונה.

(ג)  החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב הנוכחים באותה ישיבה; היו הדעות במותב הוועדה שקולות, תכריע דעת יושב ראש המותב.

(ד)  הממונה או נציגו יהיו נוכחים בכל דיון של מותב הוועדה.

8.  דיון בדלתיים סגורות (תיקון: תשס"ה3)

דיוני הוועדה המייעצת ומותביה יהיו בדלתיים סגורות.

סימן ג': יבוא בהיצף (תיקון: תשס"ה3)

9. יבוא בהיצף (תיקון: תשס"ה3)

יבוא בהיצף הוא יבוא טובין כשמחיר היצוא שלהם נמוך ממחירם המקובל.

10.  מחיר מקובל וקביעתו (תיקון: תשס"ה3)

(א)  המחיר המקובל של טובין מיובאים, הוא מחיר בר השוואה של טובין דומים לטובין המיובאים, המיועדים לצריכה מקומית במדינת היצוא, והנמכרים בשוק המקומי של מדינת היצוא במהלך העסקים הרגיל.

(ב)  לא היו בשוק המקומי של מדינת היצוא מכירות של טובין דומים לטובין המיובאים במהלך העסקים הרגיל, או שלא ניתן לערוך השוואה נאותה בין מחיר טובין מיובאים לבין מחיר טובין דומים להם במדינת היצוא, לפי הוראות סעיף קטן (א), בשל תנאי השוק במדינת היצוא או בשל היקף המכירות של הטובין הדומים באותה מדינה, ייקבע המחיר המקובל לפי אחד מאלה:

(1)  המחיר של הטובין הדומים כשהם מיוצאים למדינה שלישית התואמת מבחינת תנאי השוק למדינת היצוא, ובלבד שהמחיר האמור הוא מחיר מייצג;

(2)  סך עלויות הייצור של הטובין הדומים, במדינת הייצור, בתוספת רווח סביר.

(ג)  יובאו טובין שלא במישרין ממדינת הייצור רשאי הממונה, על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לקבוע כי המחיר המקובל של הטובין האמורים יהיה מחירם של טובין דומים במדינת הייצור ולא במדינת היצוא, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:

(1)  מדינת היצוא שימשה למעבר בלבד של הטובין;

(2)  הטובין אינם מיוצרים במדינת היצוא;

(3)  לא ניתן לקבוע לטובין מחיר מקובל במדינת היצוא לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ד)  הממונה רשאי לקבוע לענין סעיף זה כי מכירה של טובין דומים לטובין המיובאים אינה במהלך העסקים הרגיל, בין השאר מהטעמים האלה:

(1)  המכירה היא בין צדדים שקיים ביניהם הסדר מפצה; לענין זה, "הסדר מפצה" - הסדר לענין תמורה בעד מכירת טובין שקבועה בו הטבה מעבר למחיר המכירה;

(2)  המכירה היא בין צדדים שקיימים ביניהם יחסים מיוחדים.

11.  היקף מכירות לקביעת המחיר המקובל (תיקון: תשס"ה3)

לענין סעיף 10(א), היקף המכירות של טובין דומים לטובין המיובאים בשוק המקומי של מדינת היצוא, הנדרש לשם קביעת המחיר המקובל, הוא 5% לפחות ממכירות הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי די בהיקף מכירות נמוך מזה כדי לערוך השוואה נאותה לשם קביעת המחיר המקובל, כאמור באותו סעיף.

12.  מכירות במחיר הנמוך מעלויות הייצור (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הממונה רשאי לקבוע כי מכירות של טובין דומים לטובין המיובאים בשוק המקומי של מדינת היצוא או מכירות של טובין כאמור למדינה שלישית, במחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה, אינן במהלך העסקים הרגיל, ולא להביאן בחשבון בקביעת המחיר המקובל לפי הוראות סעיף 10(א), בהתקיים לגביהן כל אלה:

(1)  המכירות נעשו במשך תקופה של שנה לפחות, ואולם רשאי הממונה לקבוע תקופה קצרה מזו ובלבד שלא תפחת משישה חודשים;

(2)  המכירות הן בכמויות ממשיות; לענין זה יראו כמכירות בכמויות ממשיות מכירות שמתקיים לגביהן אחד מאלה:

(א)  הממוצע המשוקלל של מחיר המכירה של הטובין הדומים במכירות המובאות בחשבון לצורך קביעת המחיר המקובל, נמוך מהממוצע המשוקלל של עלויות הייצור ליחידה;

(ב)  היקף המכירות במחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה מהווה 20% לפחות מהיקף המכירות המובאות בחשבון לצורך קביעת המחיר המקובל;

(3)  המכירות הן במחיר שאין בו כדי לכסות את סך עלויות הייצור בתוך זמן סביר; לענין זה, יראו מחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה בזמן המכירה, אך הגבוה מהממוצע המשוקלל של עלויות הייצור ליחידה בתקופה הנחקרת כמשמעותה בסעיף 25, כמחיר שיש בו כדי לכסות את עלויות הייצור בתוך זמן סביר.

(ב)  השר יקבע הוראות לענין חישובן של עלויות הייצור לפי הוראות סעיף זה.

13.  מחיר טובין המושפע מהתערבות המדינה בסחר (תיקון: תשס"ה3)

(א)  היתה מדינת היצוא של הטובין המיובאים מדינה שבה מחיר טובין לצריכה מקומית או ליצוא מושפע מהתערבות המדינה בסחר, בין על ידי סחר של המדינה עצמה ובין באמצעות תאגידים שעליהם יש למדינה השפעה, רשאי הממונה, על אף הוראות סעיף 10, לקבוע את המחיר המקובל של הטובין המיובאים, לפי אחד מאלה:

(1)  המחיר של טובין דומים לטובין המיובאים המיועדים לצריכה מקומית, והנמכרים במהלך העסקים הרגיל במדינה שלישית שבה אין מחיר הטובין מושפע כאמור ושמתקיימים בה תנאים כלכליים המאפשרים השוואה נאותה בין המחירים (בסעיף זה - מדינה שיש בה כלכלת שוק);

(2)  מחיר היצוא של טובין דומים לטובין המיובאים במדינה שיש בה כלכלת שוק;

(3)  סך עלויות הייצור של טובין דומים לטובין המיובאים, במדינה שיש בה כלכלת שוק, בתוספת רווח סביר.

(ב)  לא ניתן לקבוע את המחיר המקובל לפי הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) בשל העדר נתונים על מחיר או עלויות ייצור כאמור באותן פסקאות, רשאי הממונה לקבוע את המחיר המקובל בכל דרך סבירה אחרת.

14.  מחיר יצוא וקביעתו (תיקון: תשס"ה3)

(א)  מחיר היצוא של טובין מיובאים הוא המחיר ששולם בעדם בפועל, או שיש לשלמו, בעת מכירתם ליצוא ממדינת היצוא לישראל.

(ב)  מצא הממונה, כי אין לטובין מיובאים מחיר יצוא כאמור בסעיף קטן (א) או כי מחיר היצוא אינו מהימן בשל קיומם של יחסים מיוחדים או הסדר מפצה כהגדרתו בסעיף 10(ד)(1), בין היצואן, לבין היבואן או צד שלישי, רשאי הוא לקבוע את מחיר היצוא לפי המחיר שבו נמכרו הטובין לראשונה לאחר מכירתם ליצוא כאמור בסעיף קטן (א), לקונה מרצון, ואם לא נמכרו הטובין כאמור או שנמכרו במצב השונה מכפי שיובאו, רשאי הממונה לקבוע את מחיר היצוא על בסיס סביר אחר.

(ג)  התחייב יצואן במדינה זרה לשפות את היבואן, במישרין או בעקיפין, בשל היטל היצף, כולו או חלקו, שיחוב בו היבואן לפי הוראות חוק זה בשל הטובין המיובאים, ינוכה ממחיר היצוא שנקבע לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) סכום השיפוי האמור.

15.  השוואת מחיר היצוא למחיר המקובל (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הממונה יערוך השוואה לענין סעיף 9 בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל; ההשוואה תיערך באותו מישור מסחרי, בדרך כלל ברמה של שער המפעל, ולגבי מכירות שנעשו בפרק זמן קרוב ככל האפשר; לשם ההשוואה יובאו בחשבון, בשים לב לנסיבות המקרה, הבדלים המשפיעים על השוואת המחירים, ובין השאר הבדלים בתנאי המכר, במיסוי, במישור

המסחרי, בכמויות ובתכונות פיסיות וכן הבדלים אחרים שהוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי הם משפיעים על השוואת המחירים.

(ב)  צד מיודע, כמשמעותו בסעיף 28(ג), הטוען לקיומם של הבדלים כאמור בסעיף קטן (א) המשפיעים על ההשוואה בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל, ימציא לממונה ראיות לכך.

(ג)  השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן ביצוע ההשוואה בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל לפי הוראות סעיף זה.

סימן ד': יבוא במחיר נתמך (תיקון: תשס"ה3)

16.  יבוא במחיר נתמך (תיקון: תשס"ה3)

(א)  יבוא במחיר נתמך הוא יבוא טובין כאשר היצרן או היצואן במדינת הייצור נהנה מתמיכה, במישרין או בעקיפין.

(ב)  לענין פרק זה, יראו כתמיכה, השתתפות כספית של הממשלה או של גוף ציבורי במדינת הייצור (בפרק זה - הגוף התומך), כמפורט בפסקאות (1) עד (5), וכן כל השתתפות כספית או פעולה אחרת של הגוף התומך, שיש בה כדי להבטיח, במישרין או בעקיפין, את הכנסתו של היצרן או היצואן או את רמת מחירם של הטובין המיוצאים, ובלבד שיש בהשתתפות או בפעולה כאמור משום הטבה למקבל התמיכה:

(1)  העברה ישירה של כספים מאת הגוף התומך, לרבות מתן מענק, הלוואה או השקעה, וכן העברת כספים המותנית בהתקיימות תנאים מסוימים, לרבות בטוחה להבטחת הלוואה;

(2)  ויתור על הכנסה המגיעה לגוף התומך או אי גביה של הכנסה כאמור, בין השאר בדרך של מתן תמריץ כספי לרבות זיכוי ממס ולמעט פטור שניתן לגבי טובין מיוצאים מהיטל או ממס המוטלים על טובין דומים להם המיועדים לצריכה מקומית או הישבון של היטל או מס כאמור ששולמו לגבי הטובין המיוצאים;

(3)  אספקה של טובין או מתן שירותים על ידי הגוף התומך, למעט שירותי תשתית המיועדים לכלל הציבור, וכן רכישת טובין על ידי הגוף התומך;

(4)  העברת כספים מאת הגוף התומך לגורם מממן;

(5)  ביצוע של פעולה מהפעולות האמורות בפסקאות (1) עד (3) בידי גוף פרטי על פי הוראה מהגוף התומך ובהתאם להנחיותיו, ובלבד שהפעולות האמורות מבוצעות בדרך כלל בידי הגוף התומך.

17.  ייחודיות (תיקון: תשס"ה3)

(א)  בסעיף זה -

"מפעלים מסוימים" - מפעל או ענף תעשיה מסוימים או מסוג מסוים;

"תמיכה ייחודית" - תמיכה הניתנת למפעלים מסוימים.

(ב)  הליכים לפי פרק זה לענין יבוא במחיר נתמך יינקטו רק כאשר התמיכה היא ייחודית, ויחולו לענין זה הוראות אלה:

(1)  הגביל הגוף התומך או החיקוק שמכוחו הוא פועל, במפורש, את מתן התמיכה למפעלים מסוימים, תיחשב התמיכה כתמיכה ייחודית;

(2)  פעל הגוף התומך, לענין מתן התמיכה ושיעורה, על פי אמות מידה ותנאים אובייקטיבים, לא תיחשב התמיכה כתמיכה ייחודית, ובלבד שאמות המידה והתנאים האובייקטיבים האמורים נקבעו בחיקוק או בהוראת מינהל ושהתמיכה מוענקת לכל מי שממלא אחריהם; לענין זה, "אמות מידה ותנאים אובייקטיבים" - אמות מידה ותנאים, כלכליים במהותם, שהם עניניים, אחידים ושוויוניים ושאינם מעדיפים מפעלים מסוימים, ובין השאר אמות מידה ותנאים לענין מספר המועסקים במפעל או גודל המפעל;

(3)  (א)  תמיכה שלפי פסקאות (1) ו-(2) אינה תמיכה ייחודית, רשאי
        הממונה לקבוע, על אף האמור בפסקאות האמורות, כי היא תמיכה
        ייחודית, בין השאר משיקולים אלה:

(1) כל כספי התמיכה או שיעור משמעותי מהם ניתנו בפועל למפעלים מסוימים;

(2)  אופן הפעלת שיקול הדעת בידי הגוף התומך בהחלטתו למתן התמיכה מעיד על כך שהתמיכה היא ייחודית.

(ב)  קביעה כאמור בפסקת משנה (א) תיעשה בשים לב, בין השאר, למגוון הפעילויות הכלכליות בתחום שיפוטו של הגוף התומך, להיקפן, וכן למשך הזמן שבו הגוף התומך מפעיל את תכנית התמיכות שבמסגרתה ניתנה התמיכה האמורה;

(4)  תמיכה המוגבלת למפעלים מסוימים הממוקמים באזור גאוגרפי מוגדר שבתחום שיפוטו של הגוף התומך, תיחשב כתמיכה ייחודית; ואולם לענין זה קביעתם או שינויים של שיעורי מסים בעלי תחולה כללית על ידי הרשות המוסמכת על פי דין לעשות כן, לא ייחשבו כתמיכה ייחודית;

(5)  תמיכה כמפורט להלן תיחשב כתמיכה ייחודית:

(1)  תמיכה שהענקתה מותנית, על פי חיקוק או בפועל, ביצוא, בין כתנאי יחיד ובין יחד עם תנאים אחרים;

(2)  תמיכה שהענקתה מותנית בהעדפת השימוש בטובין מייצור מקומי על פני השימוש בטובין מיובאים, בין כתנאי יחיד ובין יחד עם תנאים אחרים.

18.  חישוב שיעור התמיכה (תיקון: תשס"ה3)

לענין פרק זה, יחושב שיעור התמיכה הניתנת למקבל התמיכה כאמור בסעיף 16, לפי גובה ההטבה שממנה נהנה מקבל התמיכה בשל התמיכה, ויחולו לענין זה הוראות אלה:

(1)  השקעה של הממשלה לשם החזקת אמצעי שליטה לא תיחשב כהטבה, אלא אם כן ההשקעה חורגת מנוהגי ההשקעה הרגילים;

(2)  הלוואה מאת הגוף התומך לא תיחשב כהטבה למקבל ההלוואה, אלא אם כן הסכום שמקבל ההלוואה שילם בעדה נמוך מהסכום שהיה משלם בעד הלוואה מסחרית דומה בתנאי שוק; היה הסכום ששילם מקבל ההלוואה בעדה נמוך כאמור יחושב גובה ההטבה כהפרש שבין הסכום ששילם לבין הסכום שהיה משלם, כאמור בפסקה זו;

(3)  בטוחה שנתן הגוף התומך להבטחת הלוואה לא תיחשב כהטבה למקבל ההלוואה, אלא אם כן הסכום שמקבל ההלוואה שילם בעדה, לרבות עמלות, נמוך מהסכום שהיה משלם בעד הלוואה מסחרית דומה בתנאי שוק, לרבות עמלות, שלהבטחתה ניתנה בטוחה שלא על ידי הגוף התומך; היה הסכום ששילם מקבל ההלוואה בעדה נמוך כאמור יחושב גובה ההטבה כהפרש שבין הסכום ששילם לסכום שהיה משלם, כאמור בפסקה זו;

(4)  הספקה של טובין או מתן שירותים על ידי הגוף התומך, או רכישת טובין על ידו לא ייחשבו כהטבה למקבל התמיכה, אלא אם כן התמורה שניתנה לגוף התומך בעד אספקת הטובין או מתן השירותים פחותה מתמורה ראויה, או שהתמורה שנתן הגוף התומך בעד רכישת הטובין גבוהה מתמורה ראויה; לענין זה, תיקבע התמורה הראויה בשים לב לתנאי השוק במדינה שבה סופקו או נרכשו הטובין או שבה ניתנו השירותים, לפי הענין, לרבות מחיר הטובין או השירותים, איכותם, זמינותם, אפשרויות שיווקם ותנאי הובלתם.

19.  יבוא שלא ממדינות הייצור (תיקון: תשס"ה3)

לענין יבוא טובין במחיר נתמך והטלת היטל משווה לפי פרק זה, יראו טובין כמיובאים במישרין ממדינת ייצורם אף אם יוצאו לישראל דרך מדינה אחרת.

20.  יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות (תיקון: תשס"ה3)

הליכים לפי פרק זה יינקטו לגבי יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות בהתאם להוראות סעיף 13 להסכם החקלאות.

סימן ה': תלונות והטיפול בהן (תיקון: תשס"ה3)

21.  תלונה על יבוא בהיצף או במחיר נתמך (תיקון: תשס"ה3)

(א)  יצרן של טובין הדומים לטובין המיובאים לישראל או מי שמייצג אותו, רשאי להגיש לממונה תלונה, בכתב, על כך שהטובין יובאו בהיצף או במחיר נתמך, וכי כתוצאה מכך נגרם או עלול להיגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי או נמנעה התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים שהוחל בהקמתם.

(ב)  תלונה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול מידע וראיות לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, וכן מידע נוסף שיקבע השר, ובלבד שניתן להשיגם במאמץ סביר:

(1)  קיומו של יבוא בהיצף או של יבוא במחיר נתמך, ובתלונה על יבוא במחיר נתמך - גם קיומה של תמיכה ייחודית, וכן שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, הכל לפי הענין;

(2)  קיומם של נזק ממשי או הסתברות לנזק ממשי לענף היצרני המקומי של הטובין הדומים, או מניעת התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים שהוחל בהקמתם (בפרק זה - נזק ממשי לענף היצרני המקומי);

(3)  קיומו של קשר סיבתי בין היבוא בהיצף או היבוא במחיר נתמך, לפי הענין, לבין הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.

22.  איסור פרסום הגשת תלונה (תיקון: תשס"ה3)

בכפוף להוראות סעיף 23, הממונה או מי מטעמו לא יגלה ולא יפרסם את דבר הגשתה של תלונה כאמור בסעיף 21, אלא אם כן החליט, לפי הוראות סעיף 24, על פתיחה בחקירה.

23.  הודעה לרשות מוסמכת במדינת היצוא (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 לגבי יבוא בהיצף והתקיימו בה, לדעת הממונה, הוראות הסעיף האמור, ימסור הממונה לרשות המוסמכת במדינת היצוא הודעה על הגשת התלונה, לפני מתן החלטתו על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 24.

(ב)  הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 לגבי יבוא במחיר נתמך, והתקיימו בה, לדעת הממונה, הוראות הסעיף האמור, ימסור הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לכל רשות מוסמכת במדינה העשויה להיות צד להליך החקירה ויידע אותה על ההזדמנות הניתנת לה, בהתאם להוראות הסכם התמיכות, להגיע לפתרון מוסכם לפני המועד האמור בסעיף 24(ג) למתן החלטה על פתיחה בחקירה.

24.  פתיחה בחקירה (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 והתקיימו כל אלה, יפתח הממונה בחקירת התלונה:

(1)  בתלונה תומכים יצרנים בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, שתוצרתם הכוללת מהווה יותר מ50%- מתוצרתם הכוללת של יצרנים בישראל של הטובין הדומים שהביעו תמיכה בתלונה או שהתנגדו לה, ולא פחות מ25%- מהתוצרת הכוללת של הענף היצרני המקומי;

(2)  הממונה מצא, לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בתלונה לרבות דיוקם ומהימנותם, וכן מידע נוסף שהיה זמין לו, כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיום האמור בסעיף 21(ב);

(3)  לגבי תלונה על יבוא במחיר נתמך - הרשויות המוסמכות שנמסרה להן הודעה לפי הוראות סעיף 23(ב) לא הגיעו לפתרון מוסכם כאמור באותו סעיף, לפני המועד לקבלת החלטה על פתיחה בחקירה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה, לפני המועד למתן החלטה על פתיחה בחקירה כאמור בסעיף קטן (ג), כי מתקיימות הוראות סעיף 32ז, לא יפתח בחקירה.

(ג)  הממונה יחליט על פתיחה בחקירה לפי סעיף זה בתוך 21 ימים מיום הגשת התלונה, ואולם רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד)  הממונה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפתוח בחקירה מיזמתו אף בלא הגשת תלונה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שמצא כי ישנן ראיות מספיקות לקיום האמור בסעיף 21(ב); על החקירה שנפתחה כאמור יחולו

הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.

25.  התקופה הנחקרת (תיקון: תשס"ה3)

(א)  התקופה שלגביה יערוך הממונה את החקירה לפי הוראות פרק זה (בסעיף זה - התקופה הנחקרת) תיקבע על ידו, ובלבד -

(1)  שהתקופה הנחקרת לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לא תפחת משישה חודשים שבתכוף לפני מועד הגשת התלונה ולא תעלה על 12 חודשים שבתכוף לפני המועד האמור;

(2)  שהתקופה הנחקרת לצורך קביעת קיומו של נזק ממשי לענף היצרני המקומי לא תעלה על שלוש שנים שבתכוף לפני מועד הגשת התלונה.

(ב)  הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך או לקצר את התקופה הנחקרת האמורה בסעיף קטן (א)(1) או (2), ובלבד שהתקופה הנחקרת לא תימשך מעבר למועד הגשת התלונה.

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הממונה, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, לחקור, לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, או לצורך קביעת קיומו של נזק ממשי, כאמור בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 21(ב), מידע המתייחס ליבוא של טובין שלגביהם מתנהלת החקירה, שנעשה לאחר מועד הגשת התלונה.

26.  הודעות הממונה לענין פתיחה בחקירה (תיקון: תשס"ה3)

(א)  החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 24, שלא לפתוח בחקירה, יודיע על כך, בכתב, למתלונן בצירוף נימוקים.

(ב)  החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 24, לפתוח בחקירה, יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למתלונן, ליצרן הטובין המיובאים ולרשויות המוסמכות במדינות שהן צד להליך החקירה, וכן ליצואן וליבואן, ככל שזהותם ידועה לו; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ויצורף לה העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה על פתיחה בחקירה; היה מספר רב של יצואנים, רשאי הממונה שלא לצרף

להודעה, הנשלחת אליהם לפי הוראות פסקה זו, העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה, והדבר יצוין בהודעה הנמסרת לרשות המוסמכת במדינת היצוא.

(ג)  בהודעה כאמור בסעיף קטן (ב) יצוינו מהות התלונה, שם המתלונן, סוג הטובין המיובאים, מדינת הייצור, מדינת היצוא ומועד הפתיחה בחקירה.

(ד)  ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל; הפרסום יכלול הזמנה לצד מעוניין לפנות לממונה, בתוך שבעה ימים מיום הפרסום בעיתונים כאמור, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה על פתיחה בחקירה.

27.  כתב תשובה (תיקון: תשס"ה3)

(א)  צד מעוניין רשאי להגיש את תגובתו לתלונה, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה, לפי הוראות סעיף 26(ב) או (ד), לפי הענין; התגובה תכלול מידע וראיות בכל ענין הנוגע לחקירה (בפרק זה - כתב תשובה).

(ב)  הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ג)  השר רשאי לקבוע פרטי מידע וראיות, שעל צד מעוניין לכלול בכתב התשובה.

28.  החלטה מקדמית (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הממונה יקבל, בתקופה שתחילתה 60 ימים מיום החלטתו על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 24, וסיומה 90 ימים מיום ההחלטה כאמור, החלטה מקדמית בענינים אלה (בפרק זה - החלטה מקדמית):

(1)  קיומם או אי קיומם, לכאורה, של יבוא בהיצף או יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, של נזק ממשי לענף היצרני המקומי, ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב);

(2)  הצורך במתן ערובה למניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך החקירה.

(ב)  הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ב30- ימים נוספים, וכן בתקופות נוספות לפי הוראות סעיף 32כד.

(ג)  הממונה יודיע על ההחלטה המקדמית שקיבל, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לצד מעוניין שהגיש כתב תשובה לפי הוראות סעיף 27 ולמתלונן (בפרק זה - צד מיודע), וכן לרשות המוסמכת במדינה שהיא צד להליך החקירה אף אם לא הגישה כתב תשובה כאמור.

(ד)  אין בקבלת ההחלטה המקדמית כדי להפסיק את חקירת התלונה לפי הוראות פרק זה.

(ה)  עתירה על החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף זה תוגש לבית משפט לענינים מינהליים, בתוך 15 ימים מיום שנודע לעותר על ההחלטה או מיום פרסומה ברשומות, לפי המוקדם.

29.  ערובה זמנית (תיקון: תשס"ה3)

(א)  קבע הממונה בהחלטה מקדמית כי קיים צורך במתן ערובה, יקבע בהחלטתו את שיעור הערובה והתקופה שבה תהיה מופקדת, ויודיע על כך למנהל סמוך ככל האפשר למתן החלטתו.

(ב)  שיעור הערובה יהיה השיעור המשוער, לדעת הממונה, של היטל ההיצף או ההיטל המשווה, לפי הענין, שיחול לגבי אותם טובין לפי הוראות סעיפים 32יט או 32כ.

(ג)  התקופה שבה תהיה מופקדת הערובה לא תעלה על התקופה כמפורט להלן:

(1)  לענין חקירה על יבוא בהיצף - שישה חודשים; ואולם רשאי הממונה, לפי בקשה של יצואנים של הטובין המיובאים המייצאים לישראל שיעור משמעותי מהטובין האמורים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים;

(2)  לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך - ארבעה חודשים.

(ד)  לא יידרש יבואן להפקיד ערובה זמנית נוספת ביחס לטובין שהותרו מרשות פיקוח המכס לאחר התקופות האמורות בסעיף קטן (ג) במסגרת אותה חקירה.

(ה)  מסר הממונה הודעה למנהל כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש המנהל מכל יבואן של הטובין המיובאים ערובה בשיעור שעליו הודיע הממונה, ויורה לעכב את שחרור הטובין האמורים מפיקוח רשות המכס עד להפקדת הערובה.

30.  זכויות צד מיודע (תיקון: תשס"ה3)

(א)  צד מיודע רשאי להגיש לממונה, בכתב, טענות, ראיות או מידע נוספים הנוגעים לחקירה, שלא היו לפני הממונה בעת קבלת ההחלטה המקדמית, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה האמורה, ורשאי הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ב)  הממונה רשאי לזמן צד מיודע להשמיע את טענותיו כפי שהוגשו בכתב, גם בעל פה.

(ג)  הממונה יאפשר לצד מיודע, לפי בקשתו, לעיין בכל מידע המצוי ברשותו והנוגע לחקירה, ובלבד שאינו מידע חסוי כמשמעותו בסעיף 32ב.

31.  מסירת מידע על ידי יצרן וארגון צרכנים (תיקון: תשס"ה3)

הממונה ייתן הזדמנות למפורטים להלן למסור בכתב, בתוך המועד שיורה, מידע וראיות הנוגעים לחקירה:

(1)  לענין טובין מיובאים המשמשים כתשומה בתהליך ייצורם של טובין אחרים בישראל - ליצרן בישראל של הטובין האחרים;

(2)  לענין טובין מיובאים הנמכרים בישראל בקמעונאות - לארגון הצרכנים.

32.  סמכויות הממונה בחקירתו (תיקון: תשס"ה3)

(א)  בסעיף זה -

"חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה1995-;

"מסמך" - לרבות פנקס, תעודה, תחשיב, חומר מחשב ופלט.

(ב)  הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי לדרוש המצאת מסמך הנוגע למחיר יבוא או למחיר יצוא וכן מתן תשובה לשאלון, בתוך מועד סביר בנסיבות הענין, שעליו יורה, מכל אחד מאלה, אף אם מקום מושבו מחוץ לישראל:

(1)  המתלונן;

(2)  היצרן, היצואן או היבואן של הטובין המיובאים;

(3)  אדם אחר, או רשות מרשויות המדינה או גוף אחר לרבות הגוף התומך, שיש לגביהם יסוד סביר להניח כי בידיהם מידע או ראיות הנוגעים לחקירה.

(ג) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי צד מיודע, או המוחזקים על ידי מי שהמציא מסמך או שהגיש תשובה לשאלון לפי הוראות סעיף זה, בהסכמת המחזיק, כדי לאמת מידע או ראיות שנמסרו לו.

32א.  סמכויות הממונה בחקירתו (תיקון: תשס"ה3)

(א)  לא הגיש צד מעוניין לממונה לפי דרישתו בהתאם להוראות פרק זה ובמועד שקבע, מידע או ראיות הנוגעים לחקירה, או שהגישם באופן חלקי, או לא שיתף פעולה לשם קידום החקירה בדרך אחרת, באופן מלא או חלקי, רשאי הממונה לקבוע ממצאים ולקבל החלטות לפי הוראות פרק זה, על סמך המידע והראיות שהיו זמינים לו באותה עת; השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן רשאי הממונה להסתמך על מידע וראיות הזמינים לו לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ב)  לא הגיש מתלונן לממונה מסמך או תשובה לשאלון, שנדרש להגישו לפי הוראות סעיף 32, או לא נתן את הסכמתו לכניסת הממונה לחצריו לפי הוראות הסעיף האמור, רשאי הממונה, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, להפסיק את הטיפול בתלונה.

32ב.  מידע חסוי (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הממונה רשאי לקבוע, לגבי מידע שנמסר לפי הוראות פרק זה, לפי בקשה בכתב מאת מוסר המידע או מיזמתו, כי המידע הוא חסוי מחמת שגילויו עלול לגרום נזק למי שמסר אותו או לאדם אחר.

(ב) ביקש מוסר המידע לקבוע כי מידע הוא חסוי לפי הוראות סעיף קטן (א), יצרף לבקשתו את תמצית המידע שלגביו הוא מבקש חיסיון; תמצית המידע כאמור תכלול פרטים שאינם חסויים לענין מהות המידע שלגביו מתבקש החיסיון, ככל שניתן לעשות כן בלי שייגרם נזק למוסר המידע או לאדם אחר; סבר מוסר המידע כי לא ניתן לתמצת את המידע בלי לגרום לנזק כאמור, יפרט בכתב את הטעמים לכך.

(ג)  קבע הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע אינו חסוי, יודיע על כך למוסר המידע; לא הסכים מוסר המידע לאפשר את גילוי המידע בתוך המועד שקבע לכך הממונה, לא יובא המידע האמור בחשבון על ידי  הממונה לצורך קביעת ממצאיו וקבלת החלטותיו לפי הוראות פרק זה.

(ד)  אדם שהגיע אליו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, מידע שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף קטן (א) כי הוא מידע חסוי, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר או על פי הרשאה מפורשת בכתב ממי שביקש את חיסיון המידע.

32ג. בדיקת מידע ואימותו (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הממונה יבחן, במהלך החקירה, את מהימנותם ואת מידת דיוקם של המידע והראיות שנמסרו לו לפי הוראות פרק זה ושעליהם יבוססו ממצאיו והחלטותיו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 23א.

(ב)  הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, כדי לאמת מידע או לאסוף מידע נוסף הנוגע לחקירה, לנהל חקירה בתחומה של מדינה אחרת שהיא צד להליך החקירה, ובלבד שהרשות המוסמכת באותה מדינה קיבלה הודעה על החקירה בתחומה זמן סביר מראש ולא התנגדה לכך, ולגבי חקירה של יצרן הטובין המיובאים או היצואן באותה מדינה - ניתנה גם הסכמתם לחקירה.

(ג)  ניהל הממונה או מי שהוא הסמיך לכך חקירה לפי הוראות סעיף קטן (ב), יערוך דוח בדבר החקירה וימסור העתק ממנו, בכפוף להוראות סעיף 23ב, ליצרן וליצואן של הטובין המיובאים שלגביהם התנהלה החקירה.

(ד)  לא נתן יצרן או יצואן של טובין מיובאים את הסכמתו לחקירה לפי סעיף זה לשם אימות המידע שמסר, רשאי הממונה שלא להביא מידע זה בחשבון בקביעת ממצאיו והחלטותיו.

(ה)  השר רשאי לקבוע הוראות לענין ניהול חקירה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי חקירה על יבוא בהיצף ולגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך.

32ד. שיעור היצף ושיעור תמיכה לכל יצרן ויצואן בנפרד (תיקון: תשס"ה3)

(א)  לכל יצרן ויצואן של הטובין המיובאים ייקבע שיעור היצף או שיעור תמיכה, לפי הענין, בנפרד, ואולם במקרים שבהם מעורבים יצרנים, יצואנים או יבואנים רבים של טובין כאמור כך שקביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה בנפרד אינה מעשית, רשאי הממונה להגביל את הבדיקה, לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לאחת מאלה:

(1)  בדיקה מדגמית, התקפה מבחינה סטטיסטית, של מספר סביר של יצרנים, יצואנים או יבואנים כאמור או של סוגי טובין מיובאים כאמור, לפי הענין, בהסתמך על מידע שהיה זמין לממונה באותה עת;

(2)  בדיקה של טובין מיובאים מסוג מסוים, המהווים את האחוז הגבוה ביותר מהיקף היצוא הכולל של הטובין המיובאים ממדינת היצוא לישראל, ושניתן, באופן סביר, לנהל לגביהם חקירה.

(ב)  בחירת היצרנים, היצואנים, היבואנים או סוגי הטובין המיובאים, לפי הענין, לצורך עריכת בדיקה לפי הוראות פסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א), תיעשה, במידת האפשר, לאחר התייעצות עם כל היצרנים, היצואנים והיבואנים שהם צדדים מיודעים, ובהסכמתם.

(ג)  הגביל הממונה את בדיקתו לפי הוראות סעיף קטן (א) והגיש לו יצרן או יצואן של הטובין המיובאים, מיזמתו ובתוך זמן סביר, את המידע הנחוץ לו לשם קביעת שיעור היצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, בנפרד, יקבע הממונה לאותו יצרן או יצואן שיעור היצף נפרד או שיעור תמיכה נפרד, אלא אם כן מספר היצרנים והיצואנים כה רב עד שעריכת בדיקות נפרדות כאמור תהווה נטל כבד על הממונה ותמנע את השלמת החקירה במועדה.

32ה.  קביעת קיומו של נזק ממשי (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הממונה, בבואו לקבוע קיומו של נזק ממשי לענף יצרני מקומי לפי הוראות פרק זה, ישקול את אלה:

(1)  היקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך לפי הענין; לענין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם בתקופה הנחקרת, כמשמעותה בסעיף 25, חל גידול משמעותי בהיקף היבוא כאמור, במונחים מוחלטים או ביחס לייצור או לצריכה בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים;

(2)  ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, על מחירם בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, שיוצרו בישראל; לענין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם מחיר הטובין המיובאים נמוך באופן משמעותי בהשוואה למחיר הטובין הדומים, אם יבוא כאמור הביא להורדה משמעותית במחירם של הטובין הדומים או אם יבוא כאמור מנע באופן משמעותי עליה במחירם שהיתה מתרחשת אילולא היבוא;

(3)  ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, על הענף היצרני המקומי; לענין זה יבחן הממונה את כל הגורמים הכלכליים והמדדים הנוגעים למצב הענף היצרני המקומי, ובין השאר את אלה:

(א)  ירידה, בפועל או בכוח, במכירות, ברווחים, בתפוקה, בנתח שוק, בפריון, בתשואה על השקעות ובכושר הייצור;

(ב)  גורמים המשפיעים על מחירם של הטובין הדומים לטובין המיובאים בישראל;

(ג)  השפעה שלילית, בפועל או בכוח, על תזרים מזומנים, מלאי, תעסוקה, שכר, צמיחה, והיכולת לגייס הון או השקעות;

(ד)  לענין חקירה על יבוא בהיצף - שיעור ההיצף;

(ה)  לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות - הגדלת הסיוע הממשלתי לענף היצרני המקומי.

(ב)  הממונה יעריך את ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, בהתאם להוראות סעיף זה, בהתייחס לטובין הדומים לטובין המיובאים, המיוצרים בישראל, ובלבד שקיימים נתונים זמינים המאפשרים את זיהוים הנפרד של הטובין הדומים לרבות לענין תהליך הייצור, מכירות היצרנים ורווחיהם; לא ניתן לזהות בנפרד את הטובין הדומים, יעריך הממונה את השפעת היבוא כאמור בהתייחס לקבוצת הטובין המצומצמת ביותר הכוללת את הטובין הדומים, שקיימים לגביה נתונים זמינים כאמור המאפשרים את זיהויה בנפרד.

(ג)  הממונה יבסס את קביעתו לענין קיומה של הסתברות לנזק ממשי כאמור בסעיף 21(ב)(2) על עובדות, ולא על השערות בלבד או על אפשרות רחוקה, ושינוי הנסיבות שיביא לגרימת הנזק הממשי צריך שיהיה חזוי מראש וקרוב; בבואו לקבוע את קיומה של הסתברות לנזק ממשי ישקול הממונה, בין השאר, את אלה:

(1)  עליה משמעותית בהיקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, המצביעה על אפשרות ממשית שעליה כאמור תימשך;

(2)  עליה משמעותית בכושר הייצור של הטובין המיובאים, שהתרחשה או שצפויה להתרחש בעתיד הקרוב, המצביעה על אפשרות ממשית לעליה משמעותית בהיקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין; לענין זה יביא הממונה בחשבון את יכולתן של מדינות אחרות לייבא את הטובין האמורים;

(3)  אם מחיר הטובין המיובאים יביא להורדה משמעותית במחירם של טובין הדומים לטובין המיובאים או ימנע באופן משמעותי עליה במחירם, כך שקיימת אפשרות ממשית לעליית הביקוש לטובין המיובאים;

(4)  כמות המלאי של הטובין המיובאים;

(5)  לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך - טיב התמיכה והשפעתה האפשרית על הסחר עם ישראל.

(ד)  התנהלה חקירה לפי פרק זה לגבי טובין מיובאים שיובאו משתי מדינות לפחות, רשאי הממונה, לענין סעיף זה, להעריך במצטבר את ההשפעה של היבוא כאמור, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:

(1)  לגבי כל אחת מהמדינות, שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, אינו מזערי והיקף היבוא בהיצף או היבוא במחיר נתמך, לפי הענין, אינו זניח, כאמור בסעיף 32ז;

(2)  ההערכה המצטברת מתאימה לאור תנאי התחרות שבין הטובין המיובאים לבין עצמם ובינם לבין טובין דומים להם המיוצרים בישראל.

32ו.  קביעת קיומו של קשר סיבתי (תיקון: תשס"ה3)

הממונה, בבואו לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, לבין הנזק הממשי לענף היצרני המקומי, יבחן את כל הראיות הנוגעות לענין הנמצאות לפניו; כן יבחן הממונה כל גורם ידוע אחר, מלבד היבוא כאמור, שגרם באותה עת לנזק לענף היצרני המקומי, ובין השאר את אלה:

(1)  היקף היבוא של טובין הדומים לטובין המיובאים שלא יובאו בהיצף או במחיר נתמך, ומחירם;

(2)  ירידה בביקוש לטובין הדומים לטובין המיובאים או שינוי בדפוסי הצריכה שלהם;

(3)  הסדר בין יצרנים זרים לבין יצרנים בישראל להגבלת התחרות ביניהם;

(4)  התפתחויות טכנולוגיות;

(5)  ירידה בהיקף היצוא או בפריון של הענף היצרני המקומי.

32ז.  הפסקת חקירה בשל קלות ערך (תיקון: תשס"ה3)

(א)  בסעיף זה, "מדינה מפותחת" (developed country), "מדינה מתפתחת" (developing country) ו"מדינה מפותחת פחות" (Ieast developed country) - כמשמעותן בסעיף 27 להסכם התמיכות.

(ב)  מצא הממונה, בכל שלב משלבי חקירתו, כי שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, הוא מזערי, כי היקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, הוא זניח או עשוי להיות זניח, או כי הנזק הממשי הוא זניח, יפסיק את החקירה.

(ג)  (1)  לענין סעיף קטן (ב), לגבי חקירה על יבוא בהיצף -

(א)  שיעור ההיצף ייחשב מזערי אם הוא נמוך מ2%- ממחיר היצוא;

(ב)  היקף היבוא בהיצף ייחשב זניח אם היקף היבוא ממדינת היצוא נמוך מ3%- מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן היקף היבוא מכמה מדינות יצוא שמתקיים לגביהן האמור בפסקת משנה זו, יחד, עולה על 7% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל או אם קבע הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על אף הוראות פסקת משנה זו, היקף היבוא אינו זניח.

(2) לענין סעיף קטן (ב) לגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך -

(א)  שיעור התמיכה ייחשב מזערי, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מפותחת - אם הוא נמוך מ1%- ממחיר היצוא, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מתפתחת - אם הוא נמוך מ2%- ממחיר היצוא, ולגבי תמיכה שניתנה במדינה מפותחת פחות - אם הוא נמוך מ3%- ממחיר היצוא;

(ב)  היקף היבוא במחיר נתמך, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מתפתחת, ייחשב זניח, אם היקף היבוא מאותה מדינה נמוך מ4%- מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן היקף היבוא מכמה מדינות מתפתחות שמתקיים לגביהן האמור בפסקת משנה זו, יחד, עולה על 9% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל.

(ד)  החלטת הממונה להפסיק חקירה, לפי הוראות סעיף זה, תינתן בכתב, בצירוף נימוקים, ותישלח לצד מיודע בתוך חמישה ימים מיום קבלתה.

32ח.  סיום חקירת הממונה ומסירת ממצאיה (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הממונה יסיים את חקירת התלונה ויעביר את ממצאי חקירתו לוועדה המייעצת לא יאוחר מתום 240 ימים מיום הפתיחה בחקירה, ורשאי הוא להאריך את המועד האמור ב30- ימים נוספים, מטעמים שיירשמו, וכן בתקופות נוספות לפי הוראות סעיף 32כד.

(ב)  עם העברת ממצאי החקירה לוועדה המייעצת, לפי הוראות סעיף
קטן (א), ימסור הממונה למתלונן ולצד מיודע את הממצאים האמורים, בכפוף להוראות סעיף 32ב, ויודיע להם כי באפשרותם להגיש את טענותיהם לוועדה המייעצת, בכתב, ולבקש מהוועדה להשמיען לפניה גם בעל פה, כאמור בסעיף 32ט.

32ט. הגשת טענות לוועדה המייעצת על ידי צד מיודע (תיקון: תשס"ה3)

צד מיודע שקיבל מהממונה את ממצאי חקירתו לפי הוראות סעיף 32ח רשאי, בתוך 14 ימים מיום קבלת הממצאים האמורים, להגיש לוועדה המייעצת, בכתב, את טענותיו, וכן לבקש מהוועדה להשמיע לפניה בעל פה

את טענותיו כפי שהוגשו בכתב, ובלבד שלא יוגשו לוועדה ראיות או טענות

חדשות שלא הוגשו לממונה במהלך החקירה לפי הוראות פרק זה, אלא אם כן סברה הוועדה כי ישנם טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.

32י.  תפקידי הוועדה המייעצת (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הוועדה המייעצת תדון בממצאי החקירה שהעביר לה הממונה לפי הוראות סעיף 32ח ובטענות שהוגשו לפי הוראות סעיף 32ט, וכן תזמין את הצדדים המיודעים שביקשו זאת לפי הוראות אותו סעיף, להשמיע את טענותיהם לפניה; הוועדה רשאית להזמין כל אדם אחר אשר יכול, לדעתה, לסייע לה בגיבוש מסקנותיה והמלצותיה.

(ב)  הוראות סימנים ג' וד' וכן הוראות סעיפים 25, 32א, 32ב, ו32-ד עד 32ז, החלות על הממונה ועל חקירתו, והסמכויות הנתונות לו במהלך החקירה לפי הוראות אלה, יחולו גם על הוועדה המייעצת ודיוניה, בשינויים המחויבים, לפי הענין.

32יא.  מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הוועדה המייעצת תגיש לשר, לא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שהעביר לה הממונה את ממצאי חקירתו כאמור בסעיף 32ח או עד המועד האחרון שנקבע לפי הוראות סעיף 32כד, את מסקנותיה והמלצותיה המנומקות, ובין השאר -

(1)  מסקנות בדבר קיומם של יבוא בהיצף או במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, בדבר שיעורו של ההיצף או שיעורה של התמיכה, ובדבר קיומם של נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב);

(2)  המלצות לענין הטלת היטל היצף או היטל משווה, שיעורו, תחולתו ותופת תוקפו.

(ב)  הגיעה הוועדה המייעצת למסקנות שלפיהן לא התקיים האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (א), תעביר את מסקנותיה כאמור גם לצד מיודע

ולרשות המוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה.

סימן ו': התחייבות (תיקון: תשס"ה3)

32יב.  קבלת התחייבות (תיקון: תשס"ה3)

(א)  הממונה, לאחר שנתן למתלונן הזדמנות להשמיע את טענותיו ובהסכמת המנהל הכללי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, ישעה או יפסיק את הטיפול בתלונה אם התקבלה התחייבות, להנחת דעתו, כמפורט להלן:

(1)  לגבי חקירה על יבוא בהיצף - מאת יצואן הטובין המיובאים, לשינוי מחיר הטובין או להפסקת יצואם לישראל בהיצף, כך שיימנע הנזק הממשי לענף היצרני המקומי הנגרם כתוצאה מהיבוא בהיצף;

(2)  לגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך - מאת אחד מאלה:

(א)  מאת הגוף התומך, ולענין גוף תומך שהוא גוף ציבורי כאמור בסעיף 16 - גם מאת הממשלה במדינת הייצור, להפסיק את התמיכה, לצמצמה או לנקוט אמצעים אחרים כך שתתבטל השפעת התמיכה;

(ב)  מאת יצואן הטובין המיובאים, לשינוי מחיר הטובין כך שיימנע הנזק הממשי לענף היצרני המקומי הנגרם כתוצאה מהיבוא במחיר נתמך.

(ב)  שיעור השינוי במחיר הטובין המיובאים לפי התחייבות היצואן כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה על שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, ויהיה נמוך מהשיעור האמור, אם מצא הממונה כי די בשיעור נמוך כאמור כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.

(ג)  הממונה רשאי, מיזמתו, להציע ליצואן או לגוף תומך, לפי הענין, לתת התחי