תקציר יחסי הסחר בין ישראל ואינדונזיה ומלזיה והמלצות לחברות

אהוד גנון, נספחות מסחרית סינגפור

 

סקירה היסטורית/פוליטית (קצרה) באספקטים הנוגעים לישראל:

אינדונזיה: אינדונזיה הייתה נתונה תחת משטר רודני (הנשיא סוהרטו) עד שנת 1998, לאחר נפילת סוהרטו מונה סגנו מר חביבי כנשיא זמני ובשנת 1999 התקיימו באינדונזיה בחירות דמוקרטיות ראשונות אשר בעקבותיהם עלה לשלטון עבדולרחמן והיד. והיד הודח על ידי המועצה המחוקקת העליונה (בחשד לשחיתות) ובמקומו מונתה בחודש 8/2001 הגב' מגאואטי כנשיאת אינדונזיה.

הנשיא והיד היה אוהד ישראל וגם חבר במרכז השלום של פרס. בתקופת שלטונו הקרינה אהדה זו על פעילות אחרים בשלטון האינדונזי.

עם ירידתו מהשלטון נותקו קווי התקשורת הספורים שהיו לנו עם הממשל האינדונזי. כפי שמסתמן כיום האינדונזים תחת הנשיאה מגאואטי אינם נסוגים מהמכתב שניתן לנו 1/2001 בעת ביקורו של מנכ"ל תמ"ס אז (ראובן חורש) באינדונזיה. אם זאת ההערכה היא כי לאור הקשיים הפנימיים העצומים והאופוזיציה האיסלמית הקיצונית, התקדמות ביחסים בין ישראל ואינדונזיה תלויה  בהתקדמות פתרון הסכסוך הישראלי ערבי (פלשתינאי) במזה"ת.

אינדונזיה למעשה לא התאוששה מהמשבר הכלכלי שפקד את אסיה בשנת 1997. המדינה אכולת שחיתות ובעלת בעיות כלכליות וחברתיות אשר לדעת אנליסטים במערב יכולים לגרום להתפוררותה למעל 500 הקבוצות האתניות השונות שחיות בה.

המצ"ב הפנימי באופן פרדוקסאלי יכול להקל על חברות מסוימות בקשרים עסקיים עם אינדונזיה או בהוצאת ויזה עסקית וזאת על ידי "תשלומים שונים" שבאמצעותם ניתן להשיג ויזות או אישורים אחרים.

מלזיה: רוה"מ מלזיה מר מהטיר מוחמד הינו השליט הותיק ביותר באסיה ונמצא בשלטן זו השנה ה 21.

מהטיר הודיע כי יסיים את תפקידו בשנה הבאה (לא יתמודד בבחירות שיתקיימו  10/2003).

מהטיר וגם יורשו המיועד נחשבים כמוסלמים מתונים ואף מתנגדים באופן גלוי לפיגועי ההתאבדות בישראל. אם זאת היו לו מספר התבטאויות קשות מאד נגד ישראל ואריאל שרון.

במלזיה אופוזיציה איסלמית רדיקלית שזכתה בבחירות האחרונות בשנת 1999 בניצחון ב 3 מדינות בדרום מלזיה.

גם במלזיה , התקדמות ביחסים בין ישראל ומלזיה תלויה  בהתקדמות פתרון הסכסוך הישראלי ערבי (פלשתינאי) במזה"ת.

נציגים רשמיים משתי המדינות אמרו לנו מספר פעמים כי אין התנגדות לסחר ולקשרים עסקיים כל עוד אלו נעשים בפרופיל נמוך.

סקירת המצב כיום מבחינת הסחר עם ישראל:

חוקיות הסחר:

אינדונזיה (סחר): מהבחינה החוקית היבשה אין מניעה מחברות אינדונזיות לסחור עם חברות ישראליות. ברשותנו מכתב משר התמ"ס האינדונזי (ינואר 2001) המצהיר כי לאחר ביטול ההגבלות על הסחר שהוטלו בשנת 1967 אין מניעה מחברות אינדונזיות לסחור עם חברות ישראליות, (המכתב בשפת המקור ותרגום רשמי לאנגלית).

בהבהרות בע"פ שנתן מנכ"ל משרד התמ"ס האינדונזי הודגש כי מדובר ביחסי סחר בין חברות פרטיות. לא פעילות ממשלתית וללא השתתפות במכרזי ממשלה.

יש להדגיש כי עקב חוסר ידע מצד פקידי ממשלה יתכנו בעיות מקומיות עם מוכס ספציפי בנוגע לשחרור משלוחים מישראל בנמלי אינדונזיה אולם הצגת המכתב בדר"כ עוזרת.

כמו כן יתכן כי מוכס ינסה להשתמש בתירוץ של ארץ מקור ישראלית כדי לא לשחרר סחורה וזאת על מנת לקבל שוחד.

אינדונזיה (ויזות עסקים): ויזות לאנשי עסקים ישראלים לאינדונזיה הוצאו באופן סדיר עד אפריל 2002 בעזרת לשכת המסחר האינדונזית דרך הנספחות המסחרית בשגרירות ישראל בסינגפור. החל מתאריך זה שינו האינדונזים את הליך מתן הויזות והמצב כיום לוט בערפל. הליך קבלת הויזות ארך 2-4 שבועות בממוצע ועלה כ 150 דולר ארה"ב.

מלזיה (סחר): הסחר בין חברות מלזיות וישראליות מותר על פי החוק המלזי. אולם יבואן מלזי המבקש לייבא מוצרים מישראל נדרש להוציא רשיון יבוא מיוחד עבור יבוא מישראל ממשרד הסחר המלזי.

למיטב הידוע לנו מספר מועט ביותר של חברות מלזיות מחזיקות ברשיון כזה ואלו חברות גדולות מאד כגון אינטל מלזיה או אפלייד-מטיריאלס. הסיבות הן בעיקר פוליטיות ולא 'עצלות'. החברות המלזיות אינן מעונינות כי הממשלה תדע כי הם עושות עסקים עם ישראל. מגמה זו התחזקה בשנתיים האחרונות לאור האירועים אצלנו.

מלזיה (ויזות עסקים): הוצאת ויזת עסקים לאזרחים ישראלים למלזיה נדירה יחסית. על החברה המלזית לבקש את שלטונות ההגירה המלזים להוציא ויזת עסקים לאזרח הישראלי תוך ציון כי מודבר במומחה בין לאומי או אחראי על פעילות שחיונית לביצוע עסקה (משמעות כלכלית חיובית למדינה).

ההליך שתואר לעיל יוצר תלות מוחלטת של החברה הישראלית בשותף המלזי.

סקירת הסחר (סטטיסטיקה):

להלן טבלת התפתחות הסחר וענפים עיקריים ע"פ דוחות תמ"ס (עצמוני) באלפי דולר ארה"ב:

 

(*) מפעל אינטל קריית גת מייצא את מרבית תוצרתו להמשך עיבוד במפעלי חברת אינטל במלזיה. כ98% מהיצוא הישראלי למלזיה הוא של חברת אינטל ומכיוון שאין למדיניות תמ"ס/מכון יצוא השפעה על יצוא זה מן הנכון יהיה לנטרל אותו מחישובי הסחר לצורכי נייר עבודה זה.

ענפים עיקריים:

 

ערוצי שיווק:

ערוצי השיווק המקובלים כיום על ידי חברות ישראליות הינם בעיקר:

1.      שימוש בחברות ביניים (בעיקר סינגפוריות)

2.      שימוש באנשי קשר בעלי דרכונים זרים

3.       פעילות באמצעות חברות מקומיות 'אוהבות ישראל'.

 

חסמים לסחר שאותרו:

1. מתן ויזות (עבור חברות שאינן מפעילות בעלי דרכון זר): קשה מאד לקיים עסקים מבלי להגיע פיזית לארץ היעד. הליך קבלת הויזות לאינדונזיה ארוך, יקר ואינו ודאי. הליך קבלת הויזות למלזיה קשה מאד.
2. השגת מידע כללי, השתתפות בתערוכות קטלוגים וכו'.
3. לאור העובדה כי הסחר בין ישראל ומדינות אלו מותר באופן עקרוני על פי החוק המקומי ואין התנגדות לקיומו מצד השלטונות כל עוד מדובר בפרופיל נמוך, מרבית הבעיות שנוצרות הן עקב התערבות המתחרה המקומי. המתחרה המקומי מרגיש בתחרות ובנגיסה מנתח השוק שלו ואחד הכלים העומדים לרשותו במלחמה זו הינו הכלי הפוליטי. לאחר שהוגשה תלונה רשמית לממשלה אין לה ברירה אלה לחקור ולמנוע סחר עם ישראל שלא קיבל את הרישוי הנדרש בחוק.  

סקירה השוואתית מלזיה ואינדונזיה:

 

השוואה כלכלית (נתוני 2000):

 

מלזיה הינה המדינה השניה מבחינת הפיתוח הכלכלי אחרי סינגפור מתוך חברות התאחדות מדינות דרום מזרח אסיה  ASEAN (התאחדות הכוללת 10 מדינות: תאילנד, ויאטנם, לאוס, קמבודיה, פיליפינים, אינדונזיה, מלזיה, ברונאי, מינמר, סינגפור). בין מדינות ASEAN יש הסכם סחר חופשי ויחד עם טאיואן נחשבו לכלכלות 'הנמרים' של אסיה עד המשבר הכלכלי של 1997.

במלזיה שלטון יציב המסוגל לתכנן ולבצע תוכניות לאומיות (כגון מסדרון המולטימדיה MMC).

אינדונזיה נמצאת בבעיות כלכליות עמוקות ולמעשה לא התאוששה מהמשבר הכלכלי של 1997.

יכולתה לממן פרויקטים ולשלם עבור סחורות מוטלת בספק (פעילות מסחרית נעשת לרוב באמצעות בנקים סינגפוריים).

 

השוואה מבחינת היחסים עם ישראל:

 

המלצות לחברות ישראליות:

1. מומלץ לא לציין על המוצר עצמו את ארץ היצור (ישראל), בעיקר במוצרים סופיים או במכונות סופיות. אם מדובר ברכיב הנכלל לתוך מערכת ואינו נראה לעין למשתמש הסופי, אזי הבעיה קטנה יותר.
2. בשלבים הראשונים מומלץ להיכנס לשוק בפרופיל נמוך ככל האפשר, תוך כדי הצנעת מקור המוצר או הטכנולוגיה בניירת הרשמית, (סביר כי השותף או הלקוח יודע כי מקור המוצר הוא ישראלי אולם יש להצניע זאת בניירת הרשמית).
3. יש לבדוק היטב האם נדרשת הצהרת 'ארץ מקור' עבור המוצר או הטכנולוגיה המיובאת למדינות אלו. בחלק מהמקרים אין צורך בציון ארץ מקור ואז אפשר להעביר את המוצר דרך ארץ שלישית (לדוגמא משאית יבשתית מסינגפור למלזיה תוך שימוש בניירת סינגפורית).
4. בסינגפור (ובודאי גם במדינות אחרות) ישנן חברות סחר רבות שתמורת עמלה יוכלו 'להתאים' את הניירת הישראלית לדרישות מדינת היעד.
5. מומלץ להוציא ויזה לאינדונזיה באמצעות לשכת המסחר המסחר האינדונזית ולא באמצעות הלקוח. כך התלות בלקוח קטנה והוא אינו צובר כוח רב מדי מול החברה הישראלית, דבר שיכול להתבטא במו"מ מסחרי.

 

בכל מקרה, מומלץ לפנות לנספח המסחרי בשגרירות ישראל בסינגפור על מנת להתעדכן בחדשות האחרונות וקבלת רשימת אנשי קשר.