האלטרנטיבה העיקרית בישראל למערכת החינוך הפורמלית של משרד החינוך, הנה "מערכת החניכות" או "המערכת התעשייתית", המשלבת לימודי מקצוע ועבודה מעשית בפועל. מערכת החניכות נמצאת באחריות משרד העבודה והרווחה בתוקף חוק החניכות תשי"ג והיא אוטונומית בכל הנושאים החינוכיים המהותיים תיקצוב, תוכניות הלימוד, פיקוח פדגוגי, בחינות מקצועיות וסיווג מקצועי (למעט בחינות בגרות) ותעודות.

עם השנים התפתחה מערכת החניכות בישראל כמערכת אלטרנטיבית גמישה, תוך שהיא מייעדת עצמה גם לאוכלוסיית התלמידים התת משיגים שנושרים בדרך כלל ממסגרות החינוך היותר פורמלית. מגמה זו התחייבה במיוחד עם הרחבת גיל חינוך חובה עד כתה י' ויותר מכך עם קבלת חוק חינוך תיכון חינם בשנת 1978 שביטל את היתרון של העדר שכר לימוד בחניכות לעומת שכר לימוד מודרג בתיכון.

בתי הספר התעשייתיים השכילו לפתח שלל אסטרטגיות ייחודיות וחילופיות בכדי לקלוט, ובמיוחד להחזיק, את התלמידים הנושרים ואף להגיע עמם להישגים נפלאים בבחינות המקצועיות וגם בבחינות הבגרות.

כחלק מהאסטרטגיה החינוכית אימצה מערכת החניכות את העיקרון של "האחריות והדיווח" (Accountability) או כמו שהוא מתורגם לפעמים "אחריותיות" - לפיו ביה"ס, המחנך, המורה המקצועי והצוות הטיפולי אחראים במשולב, כצוות חינוכי, למעקב על התפתחות כל תלמיד הן בביה"ס והן בעבודה המהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית החניכות.

בשנת 2004, מערכת החינוך התעשייתית מונה כ13,000- נערים ונערות. רבבות הבוגרים המקצועיים שלה, מהווים חלק חשוב בפיתוח ההון האנושי של מדינת ישראל ונדבך בעל משמעות סגולית באיתנות הכלכלית של המדינה.

האתר פורש בפני עובדי הנוער, אנשי החינוך, העובדים הסוציאלים והעובדים הקהילתיים, את מגוון האפשרויות שמציע האגף לתלמידים בוגרי כיתות ח', ו-ט', אשר מעדיפים לרכוש מקצוע בשילוב התנסות אמיתית בעבודה חיה ושימוש בציוד עדכני ומתוחכם שאינו נמצא בדרך כלל בבתי הספר  המקצועיים.

                                                                                                         קרונר יצחק

                                                                                                            ממונה חניכות ונוער