בועז הירש, משנה למנכ"ל משרד התמ"ת וראש מינהל סחר חוץ:
"מטרת העבודה הינה למפות את יכולות ישראל בתחום סחר החוץ בשירותים, בין אם מדובר ביצוא שירותים, או השקעות בתחום השירותים בישראל"
לפי נתוני ארגון הסחר העולמי (WTO) לשנת 2006, ישראל ניצבת במקום ה-18 בעולם בייצוא שירותים (כאשר האיחוד האירופאי נחשב כמדינה אחת), לעומת המקום ה-32 בייצוא סחורות. במקביל, ישראל ניצבת במקום ה-22 בייבוא שירותים ובמקום ה- 27 בייבוא סחורות.
המינהל לסחר חוץ שבמשרד התמ"ת התקשר עם חברת הייעוץ המובילה דלויט, לעריכת סקר למיפוי יכולות ישראל בתחום הסחר בשירותים.
בועז הירש, משנה למנכ"ל משרד התמ"ת וראש מינהל סחר חוץ, מסר כי במסגרת גיבוש מדיניות סחר החוץ של ישראל, עליה מופקד מינהל סחר חוץ, ישנה היערכות ומיקוד רב בתהליכים המתחוללים כחלק מהגלובליזציה, וחשיבה על הצעדים אשר על ישראל לנקוט כדי להשתלב בתהליך ולצמצם את הפגיעה בסחר החוץ של ישראל.
כדוגמא לכך, ציין ראש מינהל סחר חוץ, את קבוצת מדינות ה- BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), אשר בעקבות הגלובליזציה והשינויים במערך הסחר והכלכלה העולמית, מסתמנות כמדינות אשר צפויות להיות מרכז הכלכלה העולמית עד מחצית המאה. מדיניות סחר החוץ שלנו, אומר ראש מינהל סחר חוץ, מתמקדת במטרה לחדור לשווקים אלו, וציין כדוגמה את הסכם הסחר של ישראל עם המרקוסור שנחתם ע"י סגן רה"מ ושר התמ"ת, אלי ישי, בחודש דצמבר האחרון – וכן את המגעים בין ישראל והודו לשם פתיחת דיונים על הסכם סחר חופשי.
ממינהל סחר חוץ בתמ"ת נמסר כי עליית מדינות ה- BRIC, טומנת בחובה שינויים נוספים, המחייבים היערכות אשר איננה רק התמקדות בחדירה לשווקים, אלא היערכות אשר תיתן מענה לדוגמא, לשינויים בתחום התעסוקה, הנפגע כתוצאה ממעבר מגזרים יצרניים – תעשייתיים למדינות אסיה.
במינהל סחר חוץ מציינים כי שינויים אלו מחייבים התאמות הן ברמת התשתית והן ברמת מערך הכלים אשר המשרד מעמיד לרשות התעשייה, כדי שאלו יהיו רלוונטיים לשינויים המתחוללים. לדברי בועז הירש, הסקר אשר הוזמן מחברת דלויט, הינו אחת מעבודות הייעוץ הרחבות אשר משרד התמ"ת הזמין. הגדרת מטרות העבודה נעשתה תוך התייעצות עם אגף תקציבים, המועצה הכלכלית חברתית במשרד רה"מ ונציגים מהסקטור הפרטי והאקדמיה.
בועז הירש מציין כי מטרת העבודה הינה למפות את יכולות ישראל בתחום סחר החוץ בשירותים, בין אם מדובר ביצוא שירותים, או השקעות בתחום השירותים בישראל. עבודה רבה כבר נעשית בנושא, אך לא נעשתה עד כה עבודה בהיקף כה רחב ומפורט אשר מטרתה היא הגדרת היתרונות היחסיים של ישראל, הפוטנציאל הטמון בהם (מבחינת היקפי סחר ותעסוקה) מידת התחרותיות למול מתחרים מחו"ל, והיקף ההשקעות והכלים הנדרשים לפיתוח ענפים בסקטור זה- כמו גם, האם קיימים כשלי שוק, ומה צריכה להיות הפעילות הממשלתית הנדרשת.
עבודה רחבה זאת, אומר ראש המינהל סחר חוץ, תאפשר לנו לגבש מדיניות מקיפה, אשר תכלול התייחסות ליעדי העל של משרד התמ"ת, אשר הינם פיתוח הפריפריה והגברת התחרותיות של כלכלת ישראל.
עוד הוסיף בועז הירש, כי משרד התמ"ת מייחס חשיבות רבה לנושא השירותים וזאת כיוון שמדובר במנוע צמיחה והגברת תעסוקה, בעיקר באזורי פריפריה ובקרב אוכלוסיות שהשתתפותן בכוח העבודה נמוכה יחסית, כאשר הדגש איננו בהכרח על השקעות הון, כי אם על השקעות בהון האנושי.
חבירה לשותף בעל מוניטין כה רב, כדלויט אומר ראש מינהל סחר חוץ, מבטיחה לא רק עבודה באיכות גבוהה, ויכולת להסתמך על משאבי פירמה בינ"ל והניסיון שנצבר בנושא זה בסניפיה ברחבי העולם, אלא גם מבטיחה במידה רבה, מיתוג ישראל בתחום הסחר בשירותים. זאת מכיוון שעבודה הנעשית על ידי חברת יעוץ עולמית מובילה, יש למסקנותיה תוקף בקרב חברות רבות ומקבלי החלטות כלכליים ברחבי העולם.
מיכל זימלר, שותפה ומנהלת קבוצת הייעוץ ב Deloitte בריטמן אלמגור זהר, מציינת שהיכולת של Deloitte לבצע פרויקט שמטרתו זיהוי פוטנציאל השירותים הישראלים למיקור חוץ - בינ"ל, מביא לידי ביטוי את יכולותיה של קבוצת הייעוץ בתחום השירותים תוך שילוב היכולות והידע הגלובליים בביצוע פרויקטים דומים שביצעה החברה בחו"ל.
זימלר הוסיפה כי העבודה צפויה להימשך כחצי שנה ותכלול למעלה מ - 8 יועצים בכירים.
לדברי ראש מינהל סחר חוץ, כבר היום נעשות על ידי מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת פעולות רבות בתחום השירותים, כגון פתיחת מו"מ להסכם סחר חופשי בשירותים עם הא"א וכן פעילויות קידום יצוא כגון אירועי קידום בחו"ל של outsourcing וקידום תחום העיצוב הנעשות בשת"פ עם מכון היצוא. אך המטרה כאן אומר הירש הינה לייצר תשתית עובדתית ומחקרית לתוכנית פעילות רחבה, מוסדרת למספר שנים, אשר במסגרתה יפעלו כל הגופים הרלוונטיים.
לפי נתוני ארגון הסחר העולמי (WTO) לשנת 2006, ישראל ניצבת במקום ה-18 בעולם בייצוא שירותים (כאשר הא"א נחשב כמדינה אחת), לעומת המקום ה-32 בייצוא סחורות. במקביל, ישראל ניצבת במקום ה-22 בייבוא שירותים ובמקום ה- 27 בייבוא סחורות.
המעבר בעולם מכלכלת סחורות לכלכלת שירותים (בייחוד במדינות המפותחות) נובע בעיקר מתהליכי הגלובליזציה והדה-רגולציה, שיפור תשתיות המסחר הבינ"ל וכן בעקבות התפשטותם של הסכמי הסחר הבינ"ל. כיום, כ-70% מכלכלתה של ישראל מבוססים על סחר בשירותים.
עם עלייה זו, חלה עלייה בתחרות בין המדינות השונות על ייצוא השירותים ועל משיכת השקעות בתחום. ענף השירותים רחב מאוד וכולל למעשה את כל הפעילויות המסחריות שאינן קשורות לסחורות פיזיות כגון הובלה, תיירות, מחשוב, שירותים פיננסים, תכנון ואדריכלות, שירותי מו"פ, רפואה, שירותים אודיו-ויזואליים, עיצוב, שירותי פנאי ועוד. הענף שמהווה כ-30-50% מהתל"ג והתעסוקה במדינות לא מפותחות וכ- 70% במדינות המפותחות.
בשנת 2006 ייצאה ישראל שירותים שונים (לא כולל שירותי תיירות ושירותי תחבורה) בערך של כ-12.7 מיליארד דולר, מתוכם כ-4 מיליארד בענף שירותי המחשב וכ-2 מיליארד בשירותי מו"פ, לעומת כ-13.5 מיליארד דולר ייצוא שירותים בשנת 2007.
בשנת 2006 ייבאה ישראל שירותים בערך של כ-6.5 מיליארד דולר במגוון שירותים, בשנת 2007 ייבאה שירותים בערך של כ- 8.4 מיליארד דולר. (נתוני הלמ"ס)