מטרתו של התיקון לחוק הינה עידוד הצרכן לגשת לערכאות משפטיות

ולעמוד על זכויותיו וזאת באמצעות מתן זכות לצרכן לתבוע פיצוי לדוגמה

 

משרד התמ"ת קורא לציבור הצרכנים לגשת לבתי משפט ולהשתמש בכלי הפיצוי לדוגמא, במקום בו נפגעות זכויותיהם.

 

 

חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 21), התשס"ז – 2007 בעניין פיצוי לדוגמא אשר יזם סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, אלי ישי אושר אתמול בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית.

 

עו"ד חנה טירי, מהלשכה המשפטית של משרד התמ"ת, מציינת כי מטרתו של התיקון לחוק הינה עידוד הצרכן לגשת לערכאות משפטיות ולעמוד על זכויותיו וזאת באמצעות מתן זכות לצרכן לתבוע פיצוי לדוגמה. נקודת המוצא שעמדה בבסיס התיקון לחוק היא חולשת הצרכן לעומת העוסק, חולשה אשר פרט לפערי מידע בין הצדדים, מתבטאת גם בהעדר מוטיבציה של הצרכן לגשת לערכאות משפטיות ולממש את זכויותיו מול העוסק. חוסר המוטיבציה לגשת לערכות משפטיות נובע בעיקר (אך לא רק) משיקולי עלויות ההליך המשפטי לעומת התועלת הכלכלית שתצמח מכך, קרי הפיצוי הכספי. חוסר המוטיבציה של הצרכן כאמור, גורם לכך שהפרות על הוראות חוק הגנת הצרכן הופכות להיות כדאיות לעוסק ועל כן, בא התיקון לחוק למנוע את כדאיות ביצוע ההפרה על ידי עוסק, באמצעות הענקת זכות לצרכן להגיש נגד עוסק תביעה לפיצוי לדוגמה.

 

עו"ד חנה טירי  מציינת עוד כי מטרתו של הפיצוי לדוגמה היא להעניש, לחנך ולהרתיע מפני הפרות ועל כן הוא אינו משקף את הנזק שנגרם לניזוק. לעומת זאת, מטרתו של הפיצוי הרגיל - הנזיקי היא להשיב את מצב הניזוק למצבו הקודם, ועל כן גובה הפיצוי הרגיל תמיד ישקף הערכה כספית של הנזק שנגרם. הפיצוי הנזיקי על הפרות חוק הגנת הצרכן הינו נמוך בד"כ - העלות הכספית של מוצרים רבים אינה גבוהה ולפיכך גם הנזק הנגרם להם אינו גבוה. הזכות לתבוע פיצוי לדוגמה בגין הפרות על חוק הגנת הצרכן, אשר כלל אינו אמור לשקף את גובה הנזק, משפר בהכרח את הכדאיות הכלכלית של הצרכן למצות את זכויותיו מול העוסק המפר.

 

יצויין כי התיקון לחוק קובע כי לבית המשפט סמכות לפסוק לצרכן פיצוי לדוגמה בסכום של עד 10,000 ₪ (ובמקרה בו ההפרה היא הפרה נמשכת, חוזרת או שנעשתה בנסיבות מחמירות – בסכום של עד 50,000 ש"ח), וזאת בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. התיקון לחוק קובע שבמסגרת שיקול דעתו כאמור, בית המשפט יתחשב, בין היתר, בשיקולי אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הצרכן למצוי זכויותיו מול העוסק, חומרת ההפרה והיקפה הכספי, גובה הקנס הקבוע לאותה הפרה ועוד,

 

 

אולם נקבע במפורש בתיקון לחוק כי בית המשפט כאמור, לא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה.

 

משרד התמ"ת מפנה את תשומת לב הצרכנים כי הזכות להגיש תביעה לבתי משפט לפיצוי לדוגמה, אינה חלה לגבי כל הפרות חוק הגנת הצרכן, אלא רק לגבי הפרות המנויות בתיקון לחוק וכן בתנאים האמורים בו.

 

ההפרות הן :

1. כאשר הצרכן מבקש לקבל מהעוסק את התמורה ששילם מהעוסק, לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת הטובין שלו או לאחר שהעוסק לא שם שלט המפרט את המדיניות שלו כאמור – והעוסק סרב להחזיר לו את התמורה כפי שהוא מחויב מכוח החוק.
2. כאשר הצרכן מבקש לבטל תוך 14 יום, עסקת מכר מרחוק, עסקת רוכלות ועסקה לרכישת יחידות נופש - העוסק מסרב להשיב לצרכן את כספו, כפי שהוא מחויב לעשות מכוח החוק.
3. כאשר הצרכן מבקש כי יחויב רק לפי המחיר שעל המוצר, על אף שמחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל לפי בקשת הצרכן כפי שהוא מחויב לעשות.
4. כאשר צרכן מבקש מיצרן טובין שימסור לו תעודת אחריות, או מבקש מעוסק שמכר לו את הטובין שימסור לו תעודת אחריות – והיצרן והעוסק לא עשו כן, בניגוד לחובתם בחוק.
5. כאשר הצרכן מבקש מיצרן המוצר לתקן כל קלקול שנתגלה במוצר בתוך תקופת האחריות ובמועדים שנקבעו לכך בחוק – והיצרן לא עשה כן, בניגוד לחובתו בחוק. יוער, שבמקרים מסוימים כאשר לא ניתן לאתר את היצרן ועלות המוצר עולה על 400 ₪, חלה חובה זו על העוסק.

 

עוד מדגישים  במשרד התמ"ת כי תנאי להגשת תביעה לפיצוי לדוגמה הוא, מסירה או שליחה של בקשת הצרכן כאמור, בכתב, ולעניין זה יצטרך הצרכן להוכיח כי שלח או מסר את הבקשה ולא יצטרך להוכיח את קבלתה על ידי העוסק.

 

משרד התמ"ת קורא לציבור הצרכנים לגשת לבתי משפט ולהשתמש בכלי הפיצוי לדוגמה, במקום בו נפגעות זכויותיהם.

 

התיקון לחוק יכנס לתוקף ביום פרסומו ברשומות אשר צפוי להיות בעוד כחודש ימים.