המדד יפורסם מידי רבעון והוא נועד לעקוב אחר התפתחות הייצוא של 100 היצואנים המובילים בישראל. המעקב יתייחס לסך הייצוא וכן גם לייצוא לפי רמה טכנולוגית, גודל החברות, אזורי סחר מרכזיים ומדינות היעד של המשרד.

מתוך ניתוח נתוני היצואנים המובילים בישראל, שכ- 73% מסך הייצוא שלהם מיועד לשווקי אירופה וצפון אמריקה. רק 10% מהיצואנים המובילים פועלים בענפי הטכנולוגיה המסורתית לעומת למעלה מ- 50% מהיצואנים המובילים הפעילים בתחום הטכנולוגיה העילית ואשר ייצאו כ-9.5 מיליארד $ בשנת 2005.

היצואנים המובילים  מעסיקים כ- 96 אלף עובדים, ולמעלה מ- 50% מהם פעילים במשק  25 שנה ויותר.

דרוג 100 יצואני הסחורות המובילים בתעשייה, 2005

ממצאים נוספים:

·         100 היצואנים המובילים מהווים כ2.4% מסה"כ היצואנים המייצאים בסכומים של 50 אלף דולר או יותר.

·         100 היצואנים המובילים מייצאים סחורות  בכ- 17 מיליארד ₪ בשנה, יצוא המהווה  קרוב  ל- 68% מכלל ייצוא הסחורות התעשייתי (להוציא יהלומים וחקלאות), מימצא  המלמד על ריכוז הייצוא בידי מספר קטן יחסית של חברות.

·         100 היצואנים המובילים בתעשייה מהווים כ- 44% מכלל ייצוא הסחורות בישראל וכ – 30% מכלל כל הייצוא הישראלי. 

·         מתוך 100 היצואנים המובילים, 51% עוסקים בתחום הטכנולוגיה העילית (היי-טק), ורק 10% עוסקים בתחום הטכנולוגיה המסורתית.

·         בסה"כ מועסקים מעל ל- 96 אלף עובדים ב-100  החברות היצואניות המובילות. חברה השייכת ל- 100 היצואנים המובילים מעסיקה בממוצע כ – 960 עובדים. כ – 22% מתוך ה -100, הן חברות גדולות מאד  המעסיקות  בממוצע מעל ל 3,000 עובדים.

·         כ – 57% מתוך 100 היצואנים המובילים, פעילים מעל ל-20 שנה. החברות הותיקות ביותר הן גם המעסיקות הגדולות ביותר: 12 החברות בעלות ותק של 51 שנים ויותר מעסיקות כל אחת כ- 2,500 עובדים בממוצע.

·         הייצוא הישראלי מתמקד בשווקים וותיקים, קרוב ל- 32% מייצוא 100 היצואנים המובילים מיועד לצפון אמריקה וכ- 41% לאירופה.  יחד עם זאת, הייצוא למדינות אסיה- לשווקים החדשים- מהווה קרוב ל 16% מכלל ייצוא ה – 100.

·         לגודל החברה יש קשר חיוב עם הפריסה הגיאוגראפית של הייצוא :  ככל שהיצואן גדול יותר, כך הפריסה הגיאוגרפית של הייצוא רחבה יותר ויעדי הייצוא רחוקים יותר.

·         היצואנים המייצאים ליעדים רחוקים הם בעיקר מתחום הטכנולוגיה העילית. קרוב ל – 70% מסך הייצוא של 100 היצואנים המובלים המופנה למדינות אסיה הינו בתחום הטכנולוגיה העילית.

·         7 מדינות היעד בהן מרכז משרד התמ"ת כלים להגברת הייצוא: ברזיל, הודו, וייטנאם, מקסיקו, סין, קוריאה ורוסיה, מהוות כ 10% מסך ייצוא 100 היצואנים המובילים. ייצוא 100 היצואנים המובילים מהווה 72% מכלל ייצוא הסחורות התעשייתי למדינות אלה.

·         סך הייצוא לעובד בקרב 100 היצואנים המובילים במשק הישראלי עמד על כ- 180 מיליון דולר.

15  עובדות על 100 היצואנים המובילים בישראל

רצ"ב המסמך

מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת פרסם  אינדיקטורים מרכזיים לבחינת מידת השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

מניתוח האינדיקטורים עולה שקיים פער גדול בין מצבם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות לבין אנשים ללא מוגבלות.

עוד עולה מניתוח זה כי:

1. מספר האנשים עם מוגבלות בישראל נאמד בכ – 665 אלף מהם כ – 40% בעלי מוגבלות חמורה.
2. שיעור האנשים עם מוגבלות בישראל נאמד בכ – 20% בקרב גילאי 20-64.
3. שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 40% ובקרב אנשים עם מוגבלות חמורה הוא עומד על 25.9% לשם השוואה,  שיעור התעסוקה של אנשים ללא מוגבלות עומד על 65%.
4. ככל שעולה רמת ההשכלה מצטמצם הפער בשיעור התעסוקה בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות. כך למשל שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות שהשכלתם עד חט"ב עומד על 23.4% בהשוואה ל- 48.5% בקרב אנשים ללא מוגבלות. ואילו בקרב בעלי תואר אקדמי שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 61.3% בהשוואה ל- 80% בקרב אנשים ללא מוגבלות.
5. חלקם של עובדים בלתי מקצועיים מקרב אנשים עם מוגבלות עומד על 17.5% בהשוואה ל- 7.0% בקרב העובדים ללא מוגבלות .
6. שיעור האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלות עומד על 20.6% ובקרב אנשים עם מוגבלות חמורה 22% בהשוואה לשיעור אבטלה של  9% בקרב אנשים ללא מוגבלות.
7. השכר החודשי ברוטו של אנשים עם מוגבלות עומד בממוצע על 5504 ₪, בהשוואה ל- 6791 ₪ בקרב אנשים ללא מוגבלות. פער של למעלה מ- 23%. פער זה גדל עד כדי 36% בקרב בעלי מוגבלות חמורה.

הפערים בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות הינם גבוהים בכל האינדיקטורים של שוק העבודה ולכן תידרש עבודה מאומצת לצמצום הפערים בשנים הבאות, הן בעזרת העלאת השכלתה וכישוריה של האוכלוסיה והעצמתה והן בעזרת הרחבת מעגל מקומות העבודה בכלל תוך הגדלת חלקם של מקומות עבודה איכותיים.

פרטים נוספים ניתן לקבל מראש מינהל מחקר ופיתוח בני פפרמן בטל' מס' 02-5600301

ובאתר האינטרנט: מינהל תכנון, מחקר וכלכלה

הממצא לעיל ואחרים עולים מתוך סקר מעקב שנערך לאחרונה על נתוני הלומדים ב-52 קורסים להשלמת השכלה למובטלים מבוגרים, שנפתחו בין החודשים פברואר לבין אפריל 2005. התוכנית להשלמת השכלה מופעלת משנת 1994 ככלי להעלאת רמת ההשכלה של אוכלוסיות מוחלשות המבקשות להשתלב בשוק העבודה והופעלה במשותף ע"י האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כ"א במשרד התמ"ת והאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. התוכנית מקנה ללומדים השלמת השכלה כללית, עד 12 שנות לימוד לרבות מסלול של בגרות חלקית במגוון מקצועות, שעיקר יעודה להוות  מכינה לקורסים להכשרה מקצועית.   

כאמור האוכלוסיות שהשתתפו בקורסי השלמת השכלה הינן מוחלשות וביטוי לכך ניתן למצוא במאפיינים הבולטים הבאים:  52.7% מן התלמידים נמנו על המגזר הערבי, ו- 44.1% ציינו כי בית הספר האחרון בו למדו היה בית ספר יסודי או חטיבת ביניים.

עוד עולה מהניתוח שכ-32 אחוזים שעבדו בשנה הראשונה לאחר הקורס, נשרו משוק העבודה. 46.7% מהנושרים ציינו עילות הקשורות בירידה בביקוש לעובדים, כגון צמצומים בהזמנת עבודות, סיום פרויקטים וסגירת מקומות עבודה. שאר הנושרים (53.3%) ציינו סיבות הקשורות להחלטות הפרט, ביניהן עזיבה של מקום העבודה על רקע צפיות לשכר ולתנאי עבודה טובים יותר וסיבות אישיות.

ביום הראיון, בתום שנה מסיום הלימודים, עמד שיעור התעסוקה של המסיימים את לימודיהם על כ-23%. נמצאה שונות גבוהה בין האוכלוסיות שהשתתפו בקורסי השלמת השכלה: בקרב הערבים עמד השיעור על 8% בלבד, בהשוואה לשיעורים הרבה יותר גבוהים בקרב העולים (44.7%), והיהודים הוותיקים (35.5%).

שיעור האבטלה בקרב הלומדים בתום שנה מסיום לימודיהם עמד על 36% ואילו שיעור ההשתתפות בכח העבודה עמד על כ-60%. בהשוואה לממצאים הללו עמד שיעור התעסוקה, שיעור האבטלה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב קבוצת השוואה בעלת מאפיינים דומים[1] על כ- 31%, 7.4% ו- 38% בהתאמה.   

הממצאים מתבססים על סקירה שנכתבה ע"י ד"ר מיכל סופר במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. המעקב אחר המובטלים הלומדים בהשלמת השכלה נערך במסגרת פרוטוקול המעקב שמבצע המינהל אחר המבוגרים הלומדים במסלולי הכשרה מקצועית מאז 1996.

מצ"ב הסקירה במלואה ועיקרי ממצאיה.

פרטים נוספים ניתן לקבל מראש מינהל מחקר ופיתוח בני פפרמן בטל' מס' 02-5600301

ובאתר האינטרנט: מינהל תכנון, מחקר וכלכלה