סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי העביר לממשלה הצעת מחליטים בדבר מניעת פגיעה בשכבות החלשות עקב הדרישה לייקר את מחיר הלחם בפיקוח.
סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי, מציין כי הואיל והלחם הינו מוצר צריכה בסיסי והואיל ועליית מחירי לחם פוגעת ישירות באוכלוסייה החלשה, ששיעור ההוצאה שלה על מזון, לרבות לחם בפיקוח, הינו גבוה יחסית לשאר האוכלוסייה, נבחנו על ידי המשרד מנגנונים חלופיים למניעת פגיעה באותה אוכלוסייה:
- פיצוי כספי ישיר לקצבאות;
מוצע כי הפיצוי יינתן למקבלי גמלת הבטחת הכנסה, למקבלי קצבת זקנה ולמקבלי קצבת נכות. מקבלי קצבאות אלה הינם פר הגדרה, אוכלוסיות טעונות הגנה, בין בשל הכנסתם הנמוכה ובין בשל היחס של החברה לאזרחים ותיקים מקבלי קצבאות זקנה (כפי שבא לידי ביטוי בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן – 1989)
בהתאם לתחשיב שנערך, הפיצוי יינתן ל – 616 אלף משקי בית והעלות התקציבית תסתכם ב – 22.5 מיליון ₪ לשנה (בגין עליה של 12.5%).
- ביטול המע"מ על מחיר הלחם בפיקוח;
תחשיב שערך המשרד נמצא כי הפחתת שיעור המע"מ על מחירו לצרכן של הלחם בפיקוח יביא לאבדן הכנסות למדינה בסך 86.5 מיליון ₪ לשנה.
- סבסוד ישיר של היצרנים בגין עליית מחירי לחם.
התחשיב מצא כי סה"כ הסבסוד שינתן ליצרני הלחם בפיקוח יביא לעלות תקציבית של 54.5 מיליון ₪ לשנה (בגין התייקרות הלחם בשיעור המצטבר של 12.5%).
לאחר שנבחנו כל החלופות שלעיל, מוצע לאמץ את מנגנון הפיצוי למקבלי הקצבאות מהטעמים שלהלן:
- העלות התקציבית של סבסוד באמצעות ביטול המע"מ, גורמת לאובדן תקציבי גבוה למדי.
- שיטת סבסוד היצרן גורמת לפער בין מחיר שוק של המוצר לבין עלות יצור המוצר, הגורר בזבוז ושימוש במוצר שלא למטרתו המקורית.
- שיטת פיצוי דרך קצבאות מתמקדת יותר באוכלוסיות העניות, עניינה סבסוד הנצרך לעומת סבסוד המצרך ולכן עדיפה שיטת פיצוי זו, מה גם שהעלות התקציבית של שיטה זו היא הנמוכה ביותר. יודגש כי בכל מקרה מידת הכיסוי של האוכלוסייה הענייה אינה מלאה לגמרי וזאת מאחר ואין במדינת ישראל פילוח לפי נתוני הכנסה משפחתית.
ב-5 למאי 2006 עלו מחיריהם של חמישה מוצרי לחם - לחם אחיד רגיל ופרוס, לחם לבן רגיל ופרוס וחלה, בשיעור של 7.11%.
באופן כללי, כל העלאת מחיר של מוצרים המצויים תחת משטר של פיקוח מחירים, נעשית בהתאם לאמות מידה הקובעות מנגנון לבחינת הצורך בשינוי מחירים. אמות המידה נקבעו על ידי ועדת המחירים, מכוח סעיף 27 לחוק הפיקוח.
בעקבות טענות המאפיות הגדולות כי הן מפסידות על ייצור לחם המצוי בפיקוח מחירים, נערכה בדיקת רווחיות על נתוניהן לשנת 2004. מהבדיקה עלה כי ההפסד בייצור לחם מפוקח מגיע ל – 27.4% שמשמעו, כי על כל שקל של לחם מפוקח הנמכר לקמעונאים, מפסידות המאפיות 27.4 אג'.
מאחר והמאפיות מייצרות גם לחם שאינו מפוקח ועל כן קיים סבסוד צולב, הראה התחשיב כי העלאת המחיר המגיעה למאפיות, בגין הפסדים ביצור לחם מפוקח, מסתכמת בסך 14.1%.
בנוסף לכך, בעקבות ייקור בתשומות לייצור לחם, נדרשה העלאה נוספת של 1.66% וסך הכול ייקור של 16% במחיר הלחם.
תוקפו של צו קיבוע מחיר הלחם המפוקח לקמעונאי הוארך עד ליום 30 לספטמבר 2007, כך שהמאפיות פוצו כתוצאה מהקיבוע האמור, בשיעור של 8.3%.
יחד עם זאת, ב-3 השבועות האחרונים של חודש יוני 2007 עלו מחירי החיטה בבורסות העולם באופן משמעותי ולאחר תחשיב נמצא כי יש לעדכן את מחיר הלחם בשיעור נוסף של 3.9% (לאחר ניכוי 2.5% בגין שחיקה).
לפיכך, נדרש כיום לפצות את המאפיות על ידי העלאת מחיר הלחם בשיעור של 3.9% אולם ב – 1 לאוקטובר 2007, כאשר יפוג תוקף צו קיבוע מחיר הלחם המפוקח לקמעונאי (ובהנחה שלא יוארך שוב), נידרש להעלות שוב את מחיר הלחם בשיעור של 8.3% (ובסה"כ העלאת מחיר של 12.5% כלומר 8.3% ו - 3.9%), אלא שפיצוי המאפיות כאמור מקשה על האוכלוסיות החלשות.
בהצעת המחליטים מציע השר ישי:
- למנות צוות בינמשרדי שיורכב ממנכ"ל המוסד לביטוח לאומי או נציגיו, מנכ"ל משרד הרווחה או נציגיו, מנכ"ל משרד התמ"ת או נציגיו ומנכ"ל משרד האוצר או נציגיו וזאת כדי לקבוע מנגנון פיצוי לשכבות החלשות, עקב העלאת מחיר הלחם מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו – 1996 (להלן – חוק הפיקוח).
- להטיל על שר הרווחה להיערך לתיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, בפרקים הדנים בקצבאות זקנה וקצבאות נכות וכן להיערך לתיקון חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, לעניין גמלת הבטחת הכנסה. התיקון יקבע כי אחת לחצי שנה, יתווסף לקצבאות ולגמלה כאמור, סכום כספי שיגלם את העלייה בהוצאה החודשית לנפש, וזאת כפיצוי בגין ייקור מוצר צריכה בסיסי.
- צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי לחם)(תיקון מס' 2), התשס"ז – 2007 אשר קיבע את מחיר הלחם לקמעונאי לתקופה נוספת של עד ליום 30.9.07, יבוטל מיד עם כניסתו לתוקף של מנגנון הפיצוי.
בהתאם לסקר הוצאות משפחה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2004 קיימים במדינת ישראל 1.95 מליון משקי בית ומתוכם 462 אלף משקי בית עניים. מבחינה כלכלית, עליית מחיר הלחם בפיקוח (מתאריך 5/5/06) הוסיפה לכלל משקי הבית, הוצאה כספית של 41 מליון ₪ בשנה ולמשקי הבית העניים הוצאה כספית של 9.1 מליון ₪ בשנה (כאשר ההוצאה הכספית של משפחות עניות על לחם מפוקח עמדה על 127 מליון ₪ לשנה).
העלאת מחירי הלחם שבפיקוח בשיעור של 12.5% תוסיף למשקי הבית העניים הוצאה כספית של 16.4 מליון ₪ בשנה.