מבדיקה עולה:

שליש ממקרי המוות בתאונות עבודה הן תאונות עבודה בגובה

 

61 תאונות עבודה הסתיימו בשנת 2006 במוות

 

באגף הפיקוח על העבודה בתמ"ת מעריכים כי עם הפעלת התקנות תחול ירידה הדרגתית בהיקף מספר התאונות כתוצאה מגובה

 

סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי חתם על תקנות חדשות המסדירות את נושא הבטיחות בעבודה בגובה אשר אושרו לאחרונה בוועדת העבודה , הרווחה והבריאות של הכנסת. התקנות פורסמו ברשומות ב- 1.5.07. לאור הצורך בהיערכות המשק נקבע זמן של שנה וחצי עד לכניסתן לתוקף. יחד עם זאת המוסדות להכשרת המדריכים והעובדים יתחילו לפעול בתוך שלושה חודשים.

 

יצויין כי, עבודה בגובה היא עבודה שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על שני מטר.

 

התקנות החדשות קובעות את הדרישות להפחתת הסיכונים בעת ביצוע עבודות בגובה, בין השאר: דרישה לשימוש במתקנים ואמצעים בטיחותיים המותאמים לביצוע מגוון של עבודות בגובה וחובת הדרכה של כל העובדים בגובה בהתאם לאופי הפעילות המתבצעת על ידם באמצעות מדריכים שהוכשרו לכך.

 

כן קובעות התקנות כי במקצועות מסוימים שהוגדרו כתחומים בעלי סיכון גבוה בעבודה בגובה, ביניהם טיפוס על תרנים וגלישה מבניינים, , יעסקו רק אנשים שעברו הכשרה והסמכה במוסדות שיאושרו על ידי אגף הפיקוח על פי דרישות התקנות.

 

התקנות נוגעות לקבוצות אוכלוסיה רבות ומגוונות בתחומי עיסוק רבים, החל מעובדי בניין, מתקיני מזגנים ודודי שמש, מתקיני קונסטרוקציות מתכת ואלומיניום, עובדי אחזקה במפעלים, וכן עובדים מתחומים שונים המבצעים עבודה תוך כדי שימוש בסולמות.

 

התקנות הותקנו בעקבות נתונים שנאספו בשנים האחרונות ע"י אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת והביטוח הלאומי בנושא.

 

על פי הנתונים  כשליש ממקרי המוות בתאונות עבודה הן תאונות עבודה בגובה.  

זאב דיבסק, מנהל תחום באגף מציין כי מספר תאונות העבודה שנסתיימו במוות בשנת 2005 הסתכמו ב- 54 , מהם 19 כתוצאה מנפילה בגובה, ובשנת 2006 עד לתחילת חודש דצמבר  - 56 עובדים מהם 24 כתוצאה מנפילה בגובה).

עוד מציין דיבסק כי על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי- מספר תאונות העבודה במשק הישראלי אינו מעודד. בשנת 2003 נפגעו 47,375 עובדים, ובשנת 2004 -50,647, מתוכם נפגעו מתאונות נפילה 6,961 ו-7,381 בהתאמה.

 

מתוך ניתוח תאונות הקשורות לנפילה מגובה ניתן למנות בעיקר את הסיבות והגורמים הבאים:-

·         חוסר הפנמת חשיבות נושא הבטיחות ברמות המנהלים,לעיתים מחוסר ידע.

·         חוסר הכשרה ומיומנות מקצועית בכל הרמות לביצוע עבודות מסוכנות כאשר רק חלק קטן מהעבודה נעשה בגובה.

·         אי התאמה בין ציוד העבודה, לאופי העבודה המבוצעת, כך שבפועל יתכן שנעשה שימוש במתקן או ציוד חדיש ויקר אך הוא אינו מתאים לייעודו.

·         שימוש בציוד עבודה חלקי או בלתי תקין, הנובע מחוסר ידע  להשתמש בו.

·         עבודה בתנאים סביבתיים לא מתאימים, בעיקר בתנאי מזג אויר קיצוניים שאינם מאפשרים ביצוע עבודה בטוחה.

·         "לי זה לא יקרה" !- בטחון עצמי מופרז של עובדים מנוסים, המתיר לדעתם ביצוע עבודה תוך "הנחות והקלות" עצמיות.

 

מפקחת עבודה ראשית בתמ"ת ורדה אדוארדס מדגישה כי עם הפעלת התקנות , היא צופה כי תחול ירידה הדרגתית בהיקף מספר התאונות כתוצאה מנפילות מגובה וכן בחומרתן, וכתוצאה הקטנת מספר הנפגעים, הסבל ועגמת הנפש הנגרמים. כמו כן נחסוך חלק ניכר מן ההוצאה הלאומית האדירה הנדרשת כדי לשקם, לפצות ולסייע לנפגעים אלה ולמשפחותיהם.

 

עוד מציינת אדוארדס כי הצלחת אכיפת התקנות תלויה בהסברה נכונה. האגף מתכוון לחלק במקומות העבודה עלונים ותקליטורים הכוללים סרט הסברתי, אשר יכללו מידע הקשור לנושא ביצוע עבודות בגובה. במקביל נערך האגף להכניס שינויים בתכניות לימוד במגוון רב של תחומים שיש להם נגיעה לנושא ביצוע עבודות בגובה.

 

לצורך הגברת האכיפה, מתכנן האגף לקיים מבצעי אכיפה ארציים אשר יתמקדו בתחום ביצוע עבודות בגובה.