ועדת בדיקה כלכלית ERC Economic Review Committee

 

מירב שטאוב גונן, שגרירות ישראל בסינגפור

 

רה"מ סינגפור הקים ועדת בדיקה כלכלית ERC שמטרתה לבחון שינויים מבנים בכלכלת סינגפור. המטרה היא לעצב מחדש את הכלכלה לאור השינויים בכלכלה העולמית: ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות והגלובליזציה, וחשיבותה הגדלה והולכת של סין כמתחרה כלכלית מאיצה את התהליך של יציאה מתעשיות בהן סינגפור אינה תחרותית ולטפח סקטורים חדשים. כמו כן, חוסר היציבות באזור מחזק את מעמדה של סינגפור כמרכז אזורי.

ועדת הבדיקה הכלכלית חולקה לתתי ועדות ולקבוצות עבודה לפי נושאים :

·         תת ועדה בנושא מיסוי, קרנות פנסיה, שכר, וקרקעות.

·         תת ועדה בנושא קידום יזמות וחדשנות ועידוד חברות מקומיות לאמץ גישה בינ"ל.

·         תת ועדה בנושא הון אנושי (כולל חינוך, אמנות תרבות וספורט)

·         תת ועדה בנושא הסקטור היצרני 

·         תת ועדה בנושא שרותים: כוללת 8 קבוצות עבודה בנושאים שונים: תקשורת המידע, שרותי חינוך, שרותי בריאות, תירות, שרותים פיננסים, סחר ולוגיסטיקה, שרותים משפטים, תעשיות יצירתיות.

·         תת ועדה בנושא חברות מקומיות (מזון, קמעונאות, חנויות שכונתיות, בניה, איכות הסביבה)

 

להלן פירוט המסקנות במספר תחומים נבחרים:

 

מסקנות קבוצת עבודה בנושא תקשורת המידע

על סינגפור לבדל עצמה ע"י יצירת קנין רוחני בעל פוטנציאל מסחרי, ע"י הגברת החדירה של חברות מקומיות לשווקים זרים וע"י העלאת רמת התחכום והשימוש בשרותי המידע.

-         -        Digital Living Lab ההמלצה המרכזית של הוועדה היא להפוך את סינגפור ל "מעבדה דיגיטלית חיה" לשם ביצוע בדיקות וניסויים של טכנולוגיות וכן לצורך פריסת פתרונות תקשורת חדשים. לשם כך יש לאפשר לתעשיה לבצע ביעילות ניסוים ובדיקות של מוצרים ושרותים חדשים בעלי פוטנציאל מסחרי. בתעשית תקשורת המידע מקובל לבצע פיתוח מוצרים בסמוך לאתרי ניסוי, דבר המאפשר לבצע את השינוים הנדרשים במהירות. המעבדה הדיגיטלית תשמש כחממה לחידושים טכנולוגים ואף תתרום להתפתחות תעשיות ושרותים קשורים. מטרה נוספת הינה לעודד ניסויים משותפים. הכוונה היא לשיתופי פעולה רוחביים  בניסוי יישומים מרכזיים תוך שיתוף מספר גדול ככל האפשר של שחקנים ברמות שונות של שרשרת הערך. (לדוגמא: שלושת מפעילות הסלולר בסינגפור חברו יחדיו על מנת לפתח פלטפורמה משותפת לתשלומים ניידים ). על מת להבטיח צמיחה עתידית וחדשנות טכנולוגית,  בכוונת הממשלה ליזום פרויקטי דגל אשר הינם בד"כ מרחיקי לכת מבחינה טכנולוגית ודורשים שיתוף פעולה של כלל התעשיה.

 

הוועדה הציעה מספר הצעות לפיילוטים בתחום הסחר,לוגיסטיקה, פיננסים ובריאות על מנת לעודד שימוש בטכנולוגיות המידע בתעשיות אלה .

- סקטור הסחר: Singapore Infoport פלטפורמה לאומית משותפת שתאפשר אינטגרציה בין מערכת ה  TradeNet הקימת לבין מערכות סחר פיננסי ומערכות שרותי סחר. פלטפורמה זו תאפשר לחברות לבצע סחר ללא ניירת מקצה לקצה.

- סקטור הלוגיסטיקה: National Track & Trace Network סינגפור רוצה להיחשב כ"נמל בטוח" באזור. בין היתר מוצע שימוש בטכנולוגיות לסריקת מכולות בסיכון גבוה וכן פיתוח קונטינרים חכמים. הרשת המשלבת את מערכות האיתור והמעקב של הים היבשה והאויר תספק ללקוח מידע מושלם.

- סקטור הפיננסים: National E-Payment & Electronic Bill Payment  כדי לאפשר פעילות משולבת של ספקי שרותי תשלומים ובנקים, הממשלה תסייע בפיתוח תשתית לאומית לתשלומים אלקטרונים. מערכת כזו תעודד עסקים להיכנס לתחום העסקים המקוונים ע"י הפחתת עלויות העברת כספים.

- סקטור הבריאות: National Electronic Medical Recording – שוק הבריאות בסינגפור הנו מפוצל ומורכב מהרבה קבוצות: בתי חולים פרטים וציבורים, מרכזי מומחים, ארגוני רווחה, מרפאות ממשלתיות ומרפאות פרטיות. השאיפה היא ליצור אינטגרציה ע"י ישום מערכת לאומית לתיעוד רפואי אלקטרוני.

 

 Creative Clustersתחום משלים ל"מעבדה הדיגיטלית החיה" הינו פיתוח היצירתיות ע"י הקמת מרכזי חדשנות  מרכזי החדשנות יעודדו פיתוח יכולות יצירתיות, וכן יהוו חוליה מקשרת בין התעשיה לבין מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות מחקר על מנת לעודד החלפת רעיונות וכן לתמרץ כלכלית יצירתיות ונסיינות.

 

Commercialization of IP: הועדה זיהתה את נושא הקנין הרוחני כנושא עם פוטנציאל לא ממומש: מכיוון שאחוזי ההצלחה של מוסדות מחקר במיסחור הקנין הרוחני שלהן הינו נמוך, הועדה מציעה למוסדות המחקר למכור רשיונות/זכיונות לשימוש בקנין הרוחני שלהן. כמו כן מציעה הוועדה לרכוש זכויות קנין רוחני מחו"ל, הכוונה היא למשוך חברת זרות לבצע פיתוח מוצרים ושרותים בסינגפור. מקור נוסף לקנין רוחני הוא חבירה של חברות מקומיות לחברות טכנולוגיה בחו"ל (ובתמורה לקנין הרוחני להציע להן התאמה לשוק המקומי). כמו כן הוועדה ממליצה על הקמת משרד קנין רוחני ממשלתי אשר ימכור לחברות מקומיות קנין רוחני הנמצא בידי גופים ממשלתים , למטרות יצוא ומסחור .

 

Government Policies הסרת "צווארי בקבוק" בתשתיות: מאחר ולא כלכלי לבנות תשתית רשת תקשורת נוספת הוועדה ממליצה להתמקד בהגברת התחרות בתחום השרותים ברשת הקיימת. המטרה היא להקל על הגישה של ספקי שרותים לרשת ולהגביר תחרות. במבנה הקיים כיום, חברת סינגטל שלה הבעלות על הרשת יוצרת חסם להמשך ההתפתחות. לפיכך נבדקת האפשרות להפרדה מבנית: הפרדה בין בעלות והפעלת הרשת לבין אספקת השרותים.

תחום נוסף הינו שימוש בתשתיות תקשורת חלופיות: כיום ישנן תשתיות ציבוריות קיימות בבעלות חברות החשמל וחברות התחבורה, אשר יכולות לשמש לשרותי תקשורת. על מנת להגביר את התחרותיות, הממשלה צריכה לתמרץ את חברות החשמל והתחבורה להיכנס לשוק התקשורת או לחילופין לאפשר למפעילות התקשורת להשתמש בתשתיותיהן.

 

מסקנות קבוצת עבודה בנושא חינוך

הועדה זיהתה את תחום החינוך כתחום בו יכולה סינגפור להיות בעלת מעמד של מובילה אזורית. כיום מדינות כמו אוסטרליה ומלזיה משקיעות משאבים רבים על מנת לבנות את תעשית החינוך כך שתענה על צרכי האוכלוסיה המקומית וכן למשוך סטודנטים זרים. לפיכך על סינגפור למהר ולהשקיע משאבים על מנת לא לפגר מאחור. הועדה הצביעה על סטודנטים זרים כתחום בעל פוטנציאל כלכלי רב. לשם כך המליצה הועדה על הקלת חוקי הויזה, העלאת הרמה של בתי הספר הפרטיים והזמנת אוניברסיטאות זרות לפתוח שלוחה בסינגפור. המטרה היא כי מספר הסטודנטים הזרים בסינגפור יגיע בעוד 10 שנים ל 150,000 (כיום לומדים בסינגפור 50,000 סטודנטים זרים). יו"ר הועדה ציין כי בנוסף לתדמית האקדמית והקוסמופוליטיות של סינגפור, יש לסינגפור גם יתרון גיאוגרפי, שכן, מחצית מ- 1.8 מיליון סטודנטים המחפשים השכלה גבוהה בחו"ל הם מאסיה.

בנוסף, המליצה הוועדה לעודד חברות רב לאומיות להקים מרכזי הכשרה אזורים בסינגפור.

 

מסקנות קבוצת עבודה בנושא הסקטור היצרני

אחת מההמלצות המרכזיות של הוועדה הינה לחבור עם פרובינצית RIAU ,שכנתה האינדונזית של סינגפור. הרעיון הוא שפעילות עתירת כח אדם תועבר לאי השכן על מנת להנות מעלויות נמוכות יותר, ופעילות בעלת ערך מוסף תישאר בסינגפור. לשם כך יש לשפר את הלוגיסטיקה בין השניים ולדחוף להכללת RIAU בהסכמי סחר חופשי של סינגפור. סינגפור מאמינה כי "עיסקת חבילה " זו תשפר את מעמדה התחרותי מול סין בעיני משקיעים.

 

מסקנות קבוצת עבודה בנושא שרותים

בכוונת סינגפור להפוך את סקטור השרותים למנוע צמיחה כלכלי, אשר ישלים את הסקטור היצרני. הועדה הציבה למטרה להרחיב את סקטור השרותים ליצוא ב 6.5% בשנה , ולהוסיף 200,000 מקומות עבודה ב 10 השנים הקרובות. הוועדה זיהתה מספר חסמים שעיכבו את צמיחת סקטור השרותים כגון הזנחת מרכיב השרותים ביצוא, מחסומים חוקים ועיוותים במערכת המיסוי. בין היתר המליצה הוועדה על הפרטת חברות שרותים בבעלות הממשלה.

·         תת ועדה בנושא שרותי תיירות: המטרה היא למשוך לסינגפור 15 מיליון תיירים עד שנת 2012. הועדה המליצה על הקמת קרן השקעה ממשלתית בסך 100 מילון דו'ס שתשמש להשקעות אסטרטגיות בפרויקטים של תיירות. עוד המליצה הועדה על פיתוח נושא ההכשרה בתיירות, פיתוח אטרקציות משפחתיות ועל הקלת דרישות הכניסה (ויזה).

·         תת ועדה בנושא לוגיסטיקה: המטרה היא להגדיל את התרומה הכלכלית של סקטור התחבורה והלוגיסטיקה מ 12.4 מיליארד דו'ס בשנה ל 42 מיליארד דו'ס בשנה תוך 10 שנים. על מנת להשיג מטרה זו על סינגפור להוריד עלויות, להפחית בירוקרטיה ולפתח שרותי ערך מוסף. במשך מספר שנים נהנתה סינגפור מיתרון תחרותי הודות לתשתיות הפיזיות המפותחות, אך אלה אינן מספיקות עוד בכדי להתמודד מול המתחרים  (הכוונה היא לשכנתה מלזיה אשר הקימה נמל זול מתחרה). בין המלצות הוועדה להציע משטר מס תחרותי ונוח, אשר יגרום לחברות להעדיף למקם את מרכז פעילותן בסינגפור וכן הפחתת היטלי נמל שונים עוד המליצה הועדה להקל על תהליכי הטיפול במטענים: מתן אפשרות לחברות הלוגיסטיקה לאחד ולפרק מטענים בשטחן ולא רק באזורי הסחר החופשי וכן לאפשר שחרור מראש של מטענים. שאיפתה של סינגפור היא להציע חבילת שרותים מושלמת החל מטיפול במטענים וכלה בשרותים פיננסים ומספנות מתקדמות על מנת למשוך חברות ספנות למקם את מרכזן בסינגפור. אם יאומצו המסקנות,הוועדה מאמינה כי הסקטור יכול להעסיק כ 170,000 עובדים בתוך 10 שנים (בהשוואה ל 93,000 כיום) והתרומה לתל"ג תוכל לעלות מ 8% ל 13%